הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

חוץ מהרצון שלי לאחל לעצמי משהו נחמד לקראת השנה החדשה, נזכרתי שאני צריכה לעבוד על פוסט סיום שנה שלי! #כמובן_ששכחתי_oops_I_did_it_again 🙂

אז אחרי מחשבות רבות, ומעין סרט נע קצרצר שהזכיר לי אירועים נבחרים מהשנה האחרונה הגענו לשלב שבו אני משתפת ואתם קוראים!  והכי חשוב שצירפתי לכם שיר שמתאר כל תקופה מהשנה שלי. מתרגשים?!! גם אני! 🙂 #תתחילו_לספור_לאחור_בשקט

במהלך השנה עברתי כמה שינויים מאוד מהותיים, והחלטתי שנתחיל משינוי הכי מרענן שיש….

עת השתחררתי

אחרי המון חודשים וימים, ולפעמים גם ספירת ימים ודקות (משוגעת) השתחררתי מהצבא! כן כל כך הרבה שירים, רגעים וסרטים יכולים לתאר את השירות שעברתי אבל המעבר החד זה שהייתי צריכה לעבד במוחי הוא העובדה שזהו! מהיום אני אזרחית, ואני אחראית לעצמי בכל התחומים. בסגנון של גוזל שעף מהקן ומתחיל לחיות את החיים, או כמו שידיד טוב שלי אומר: "זהו ירדן, עכשיו את הופכת להיות עוד מישהי מאיגוד ענקי של משלמי המיסים בארץ! (דרך שונה להסתכל על האזרחות, אבל לפחות מציאותית)"

אז יש את השאלות החוזרות ונשנות "מה עם טיול? מה את רוצה ללמוד?" או זאת שאני הכי אוהבת היא: "מה את אוהבת לעשות?במה תרצי לעבוד?"  אני תמיד צוחקת כששואלים אותי את השאלות האלה. נכון, אני הבן אדם הכי לחוץ בפלנטה אבל עדיין יש דברים שאני אוהבת לקחת את הזמן ולהחליט ברוגע והשלווה שלי! גם אם זה ייקח עוד שנתיים ולא מחר בבוקר. אתם עדיין יכולים ליצור איתי שיחה ולשאול את השאלות האלו רק שתדעו שהתשובה שתקבלו היא "לא יודעת, נראה"'

הדבר הכי טוב שקיבלתי מהמערכת הצבאית היו החברים שלי, האנשים האלו שהגיעו לאותו מסגרת כמוני וניסו ללמוד ולהבין איך להתנהל במערכת הזאת. לאט לאט ובזהירות מצאנו דרך משותפת שהובילה לחברות אמת ולפעמים גם עם אנשים שבחיים לא חשבתי שיהיה לנו מכנה משותף. אז תודה!

שאנל אהובתי

חודש לפני השחרור שלי מצה"ל גיליתי שאני חולת צליאק (#מוזר), כמובן שהחדשות המרעישות האלו השפיעו על הבית וקרובי המשפחה, אבל אל תדאגו הכל סבבה! אני נזהרת ונשמרת מפני מתקפת גלוטן עולמית! אם חשבתי שהעובדה שיש לי צליאק זה השיא, דעו שיש לי כלבה בת שמונה ששמה הוא שאנל (אני חיה בבית עם מעצבות אופנה, אז כל הקטע של לבחור שם בשבילה מצידי היה קרב מיותר). הדבר הכי כיף בשאנל זה שהיא אוהבת ללא תנאים, וכששאנל אוהבת מישהו זה דפנטלי עד הסוף! לפני שבועיים שאנלי לא התנהגה רגיל ושמתי לב שמשהו קורה, כמובן שרצנו לווטרינר ואחרי מליון בדיקות, שאלות, וניסיונות לפענח מה יש למתוקונת, הווטרינר יצא בהצהרה שאולי לכלבה יש צליאק! צליאק?! כשאמא סיפרה לי על זה חשבתי שהיא צוחקת עליי, אבל אחרי "ירדן! אני רצינית!", הדבר הראשון שעלה לי בראש זה "וואו!!! יש, אני לא לבד, עוד מישהו איתי במערכה".

לא הייתי מדמיינת שחולה צליאק נוסף בבית תהיה הכלבה היפה שלי! אחרי אבחונים רבים בסופו של דבר זה לא היה צליאק (באמר, אני שוב פעם במערכה לבד #מרגישה_נטושה) למי שדאג או חשש לשלומה של שאנלי, אז אפשר לחזור לנשום עכשיו 🙂

אהבה

זה בדר"כ השלב שאני מפסיקה לדבר ואולי אפילו שותקת ארוכות (באופן מפתיע)/ בשנה האחרונה לא התאהבתי ולא נסחפתי לאיזה מערכת יחסים חלומית כזאת שתואמת סרטים רומנטיים. היה סיפור קטנטן אבל הוא לא שרד את שלב המציאות.  אני מאמינה שאני לא היחידה שאומרים לה: "אז יש לך חבר? את רווקה? או אל תדאגי את עוד תכירי את הנפש התאומה". האם אני מסתובבת בלי ידיעתי עם שלט שרשום עליו "קוראים לי ירדן ואני רווקה"?
אני מאמינה באהבה ורומנטיקה אבל יש דברים שמרוב לחץ ורצון שיקרו לא קורים, ואם יש משהו שלא בא לי להרגיש זה נואשת או לחוצה. לעת עתה אני אמשיך לרקוד לצלילי ה-single ladies של beyonce!

אז תודה לכל הדאגנים בקהל: אם אני לא לחוצה, לא רואה סיבה למה שאתם תהיו 🙂

עכשיו אני

לאחרונה יצא לי לחשוב על המושג "אהבה עצמית". אני מאותגרת בנושא אהבה עצמית ולא מפחדת להודות בזה. מה שהכי מוזר זה שאנחנו בתקופה שכל כך חשופה, ונפתחת לרעיונות חדשים, כמו לקבל את השונה, ולעודד אהבה עצמית באנשים. נראה לי שדילגתי בלי כוונה על התור שלי.  המון חברים קרובים שלי דאגו להזכיר לי שאני צריכה להעריך את עצמי יותר, לכן השנה החלטתי שזה הדבר האישי שלי לעבוד עליו. לעבוד על דימוי עצמי בלי להיכנע למוסכמות חברתיות, תגיות או קיטלוגים כל כך מיותרים. אני יודעת שצריך להפסיק להסתתר מתחת לאמרות מטופשות או מוסכמות חברתיות, ולהתחיל לאהוב את עצמי בגלל מי שאני!

2017  הולכת להיות הפרויקט האישי שלי לאהוב את עצמי! בלי רמאויות או קיצורי דרך! נטו לעבוד על זה! בהצלחה לעצמי ולכל מי שצריך איזה "בהצלחה" ממני.

 

ועכשיו – מוזיקה כמובן

לפני כמה חודשים התמזל מזלי נתקלתי במזי ומכאן השאר זה היסטוריה! אז בלוג למוזיקה עשיתי צ'ק ב TO DO LIST שלי וכל כך שמחה שבחרתי להיפתח ולפתח את ההובי הפרטי שלי! את דעתי על מוזיקה אי אפשר לשנות, אז במקום להמשיך לדבר על עצמי אני רוצה להיפרד בצורה מכובדת מאמנים מוזיקליים מאוד משפיעים בעולם,  שהלכו לעולמם לשנה והשאירו מורשת מכובדת ומשמעותית לעולם. דוויד בואי, פרינס, ליאונרד כהן וג'ורג מייקל תודה! על מה שהייתם ועל המורשת שהשארתם!

מה עוד?

אז כרגע אני עובדת בחנות בגדים ואוהבת את זה שזה לא דבר מובן מאליו! תמיד רצות מחשבות בראשי, על לימודים אקדמאים, הטיול שאני מתלבטת נורא מאיזה צד של הכדור להתחיל או בכלל מה אני אעשה מחר. אבל הדבר הכי כיפי שיש לי זה הרעיון שאני אוכל לשתף אותו תמיד כאן איתכם.

אז אולי ב-2017 אני באמת אצליח לגזור את האשראי שלי ולגמול את עצמי מהרגלי השופינג המטורפים שלי או שאולי אני אתחיל ללמוד באוניברסיטה לכו תדעו מה יכול להיות! אבל מה שאני יודעת שזה יהיה טוב ומוצלח! וכמובן שאני דוגלת בציטוט המוכר של לנון " החיים קורים, בזמן שאנחנו עסוקים לתכנן תכניות". אז קדימה בואו נצא למסע המופלא הזה שנקרא 2017!

אני רוצה לאחל לכם לקראת השנה החדשה שפע של בריאות ואושר כי הם אכן המרכיבים לחיים טובים.

#קדימה_בואו_נקרע_את_2017_לטובה!!!

 

 

ירדן אייזיק

ירדן אייזיק (20) ראשונה לדעת איזה שיר מתנגן, מכירה את כל מילות השירים וחובבתסוגים שונים של מוזיקה כמו: אינדי, פופ, רוק, פסיכדלי, ישראלי, דיסקו, סבנטיז, קלאסיקות.חולמת להיות עורכת/מפיקה מוזיקלית.