כמה זה קשה לשמור על אופטימיות ברגע האמת, לקבל את מה שקרה ולהמשיך הלאה. כשהמציאות נותנת לך סטירה מצלצלת.

איפה נמצאים כל משפטי המוטיבציה וההתפתחות האישית אז?

במהלך שבוע ביוון, נכנסתי לשיחת עומק עם חבר. הוא דיבר על אופטימיות וכמה זה חשוב בחיים להסתכל על הצד החיובי, ועל הטוב שבאדם. "החיים" אמרנו כאילו אנו חולקים למספר שעות מוח אחד, "הם לא מה שיש, הם מה שאתה חושב על מה שיש". ואין ספק שזו אמיתה שאני מאמץ לחיקי בחיבוק אוהב, כי בהבנה שהאחריות היא על כתפיי לאושר שלי, לזמן שלי, למה שאני אוציא מעצמי – מבוססת כולה על היכולת לתפוס את הדברים הקבועים והמשתנים בחיי כדברים מועילים המיטיבים עימי.

קיבלת סטירה מצלצלת?

כמה זה קשה לשמור על אופטימיות ברגע האמת, לקבל את מה שקרה ולהמשיך הלאה. כשהמציאות נותנת לך סטירה מצלצלת. איפה נמצאים כל משפטי המוטיבציה וההתפתחות האישית אז? כנראה אי שם בתוך עולם הקוואנטים של המוח האנושי. חסרי חשיבות, חסרי רלוונטיות, גרגיר של חול בתוך מדבר אינסופי, חסרי השפעה אמתית עלינו ברגע שאנו צריכים אותם יותר מכל.

לצד אופטימיות, שהיא חלק מהתפיסה המועילה שלנו כבני אדם, עלינו לזכור דבר מאוד בסיסי בקשר לגישה אופטימית חסרת גבולות לחיים. אופטימיזם בקלות יכול להפוך לאדישות ופאסיביות, הרצון לראות את הטוב, ואת "חצי הכוס המלאה"(נראה לי שהקאתי קצת בפה מהדימוי השחוק הזה). המון פעמים יגרום לנו להשלים עם דברים שאינם מטיבים עמנו, לקבל דברים פוגעים אשר משפיעים על איכות החיים, רק כי נאמר לי אינספור פעמים להסתכל על מה שיש ולשמוח. אז הגעתי למסקנה שאני לא אסתכל על חצי הכוס מלאה, אם זה יכול לגרום לי להיות אדיש לסיטואציה בעלת השפעה אדירה על חיי.

אופטימיות היא מדרון חלקלק. מאוד קל לא לשים לב כמה הסיבות להיות אופטימי קטנות, ואם זאת אנו שומרים על הסתפקות ועל הסתכלות "בריאה" על מה שיש. אך אותה הסתכלות יכולה בקלות לגרור התפשרות, הסתפקות בחיים דלים ובצמצום מי שאני לטובת בת זוג, המשפחה, העבודה, הסביבה.

לכן אני ממליץ להפעיל יותר שיקול דעת כשזה מגיע לאופטימיות, זו גישה נהדרת במידה מסוימת. אחזו בה, אך לא עד הסוף המר. זו בקלות יכולה להיהפך לגישה הרת אסון, אם נאמץ אותה לחיקינו ונשתדל נורא להישאר אופטימיים ולהסתפק במה שיש – גם אם זה אומר שכל העולם מסביבנו מתפרק לרסיסים.

דרור חניה

דרור חניה

סופר וחוקר מוטיבציה ופוטנציאל אנושי at לתת לנפש דרור
סופר בהתהוות, התשוקה שלי בחיים היא מיפוי ומיצוי הפוטנציאל האנושי וכיצד להיות נוכחים, אנרגטיים ועוצמתיים בחיינו.
בקרוב מתחיל הרצאות ואימונים אישיים, עד אז מוזמנים לעקוב אחרי הכתיבה בעמוד הפייסבוק שלי - לתת לנפש דרור
דרור חניה