הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

היא קלטה אותי אפילו לפני שראיתי אותה והזמינה אותי לפגישה.

לפני הדייט שלנו, הלכתי לבדוק את הפייסבוק שלה וגיליתי קול ברור של אשה עם נסיון חיים, עם חוכמה אמיתית, תובנות, עם יכולות לראות מעבר למובן מאליו.

הטקסטים שלה טקסיים כמעט, היא כותבת המון, בקלות יחסית ומביעה את עצמה בעקביות ובנינוחות. ישר נלחצתי. מה יש לי לעשות עם כל האור והאהבה האלה שעושים לי פריחה בכל הגוף? אחרי שפגשתי אותה מיד הבנתי שאין צורך לעשות דבר עם הקול הזה. היא חיה את מה שהיא אומרת וזה משהו שאי אפשר ללמד אותו. האותנטיות בהתגלמותה.

היא כותבת כאן לא מעט פוסטים באתר והתכנים שלה מופצים על מאות קירות כחולים ונקראו כבר על ידי אלפים. היא ממגנטת אליה אנשים מכל קצוות תבל וארץ ומלווה אנשים כמאמנת וכמורה לכל מי שמסביבה.

הזמנתי אותה לשיחה, כיוונתי אליה זרקור ושאלתי שאלות:

 שואלים אותי לפעמים אם את אמיתית עם כל האור ואהבה שאת מפיצה.  זה אמיתי?

האור והאהבה אמיתיים מאוד ונובעים מתוך תפיסת עולם כוללת ולא יכולה לראות את העולם אחרת. חוויות החיים הובילו אותי לאמונה מאוד משמעותית שהדברים הם כמו שהם צריכים להיות והמטרה שלי היא להיטיב עם ואת הדברים שקורים, להעצים את החיובי. במהלך החיים דברים קורים, מבריזים לנו, מעליבים אותנו, אנחנו נופלים, אנחנו כואבים – אפשר לבחור בדרמה, ואפשר לא – אני בוחרת לייצר סביבת גידול איכותית סביבי.

מה לפייסבוק ולרוחניות ואהבה? גלית חושבת על זה קצת

פייסבוק אפשר לי פלטפורמה לטפח סביבת גידול איכותית גם עבור אנשים שאני לא מכירה. אני מתרגשת כשמה שאני כותבת נוגע באנשים, ברור לי שלא מתאים לכולם אך מתאים למי שפתוח ובשל. יש אנשים שהגיעו אלי מחו"ל, מערים רחוקות בארץ, פתאום הופיעו אצלי בחנות ונתנו לי חיבוק ענקי. יש כאלה שבעקבות הפוסטים כותבים לי הודעות פרטיות מרגשות עד דמעות. הכי ריגש אותי שאחת הקוראות (הסמויות, מאילו שהן רק קוראות אפילו לא עושות לייק) הגיעה אליי ואמרה לי שהפוסטים שלי הם מה "שהחזיק אותה בחיים" בכל התקופה האחרונה, כי חוותה תהליכים כואבים משני חיים. משפט כזה מרגש אותי, באמת, גורם לי להבין שיש עוצמה (חיובית) למילים המהדהדות והן מדוייקות ופונות לאנשים שצריכים אותם ברגע נתון, גם אם אני כלל לא מודעת לכך. אז ממשיכה.

תמיד יהיו אנשים שיראו את זה דרך עיניים ציניות וביקורתיות שינמיכו את התוכן שלי אבל הם כמובן לא רלוונטיים. מה שרלוונטי עבורי זו היכולת להיות בנאדם טוב ומיטיב כל הזמן.

מה הסיפור שלך עם אלוהים. את פותחת כל יום במין תפילה שכזו בפייסבוק:

בבוקרו של יום מלאת הודיה לבורא עולם אחד ויחיד על אמון ואמונה ואימון והיכולת לראות את הקושר בינהם ואת המפריד והידיעה הכה בהירה, היום שקופה לי ממש, שאמונה כרוכה באימון יום יומי ועבודה פנימית תמידית, מעבר להבנה, מעבר ליכולת התפיסה – היא כרוכה בעבודת הלב. כשאנו בוחרים באימון ליבנו ונשמתנו לראות באמת משהו שהוא מעבר ליום יום, לכאן ולעכשיו – האמונה הזו מעלה את התדר שלנו באופן עיקבי ומניחה קסמים בתוך חיינו.
וואו. דבר מכל אילו אינו מובן מאליו.
תודה, תודה, תודה
.

במהות אני אדם רוחני וההודיה באה ממקום של אמונה טהורה שהדברים מתרחשים בצורה מדויקת ויש תכלית עליונה.  כמו שאמר ריצ'רד באך: "ענן אינו יודע מדוע הוא נע בכיוון שכזה ובמהירות שכזו, כורח פנימי אומר לו לאן ללכת ומתי. אך השמיים יודעים את התכלית העליונה שמעבר לכל העננים. גם אתה תדע ביום בו תגביה עוף עד מעבר לאופק."

אני ענן שמאמין בכח השמים. כשאני מאמינה במשהו, זוהי חובה מוסרית עבורי להודות כשאני הולכת בדרך. אני מתבוננת בעולם סביבי ויודעת שהכל נס, נס שאני פה ולא כמה קילומטרים מפה תקועה עם פליטים שמסתובבים ללא אפשרות לאכול, נס שכל האנשים סביבי הן מתנות טהורות, נס שאני אדם מבין וסקרן – כל דבר כזה, לכאורה פרט שולי אך יכול היה להיות לגמרי אחרת. אז לא להודות?

אז מה את בעצם? מאמנת, מורה רוחנית, מדריכה בקורסים, בעלת עסק? מי את?

הגדרות פחות מעניינות אותי, אני חיה, בוחרת מדי יום לחיות חיים מלאים מתוך תפיסה שהחיים הם מתנה. אני רואה את החיים כמזנון ענק – אני יכולה לעמוד ליד סיר מרק ולאכול רק ממנו ולדבר רק עם אנשים שבאופן אקראי יגיעו לשם ואני יכולה גם להסתובב ולטעום קצת מכל דבר. חלק מהדברים אני מאוד אוהבת וחלק לא אטעם יותר והכל בסדר. ככה החיים.

אני מקשיבה פנימה. אני מתפתחת, לומדת, משנה, משתנה. אני גם אמא, בת זוג, חברה, בעלת עסק, מאמנת וטועמת המון דברים. נשארת איפה שטוב לי ומשחררת את מה שאינו מיטיב איתי.

במקומות שנשמתי נעתקת, במקומות שאני מרגישה מדויקת ונוגעת בקצוות של עצמי שם אני מרחיבה ומתפתחת, כך קרה לי באימון. הבנתי שהיכולת הבסיסית והמולדת שלי להקשיב, להיות בשביל מישהו, לשקף לו  – היא מתנה, ואני חייבת להעניק אותה ליקום, למי שצריך.

כשאני מרגישה שיש משהו שנוגע באמת הפנימית שלי, שם אני נשארת ומרחיבה את זה, כמו למשל מפגשי נגיעות של אור, שבהם אני, יחד עם אור בגים המדהימה, מעניקות כלים משמעותיים לנשים לעשות שינוי מהותי בחייהן. זהו בפירוש אמצעי שלי להעניק לנשים הללו קצת מתוך המתנה שקיבלתי (אנחנו לא סתם מקבלים מתנות, יעודנו להפיץ אותן.)

כשמגיעה אישה לתוך מפגש כזה, גם אם היא סקפטית כמוך, ומקבלת תובנה ולו הקטנה ביותר שעושה הבדל בתוך החיים שלך, זה מאיר אותי. זה גורם לי להתרגש.  כאילו היקום  קורץ לי ומאשר לי שאני נמצאת במקום שבו אני צריכה להיות.

את צודקת. כן, אני סקפטית. המפגש היה עבורי מקום שבו התמסרתי כדי שאוכל לראות משהו אחר בלי הציניות המובנית אצלי. הקלפים עם החיות הפתיעו אותי בעוצמה ובדיוק. אני מודה. ספרי קצת על הקלפים. 

הקלפים הם חלק מהשיטה. הם מאפשרים לאנשים להגיע לחלקים תת-מודעים של עצמם בצורה פשוטה, בלתי אמצעית ומהירה יחסית ולהתמודד יותר טוב עם סוגיות שאלות או אתגרים אישיים. המפגשים בנויים כך שלכל מפגש יש תרומה מהותית ואחרת ממפגשים קודמים. ככל שמשתתפים יותר פעמים מבינים את השיטה לעומקה. בעיניי המפגשים האלה הן מתנה לנשים מודעות שרוצות קצת להתבונן פנימה, בסביבה איכותית וקצת שונה ובדרך חלוצית לגמרי. דרך אגב, בעיניי כל בחירה בבוקר כזה היא בחירה בעצמך.  כמו להצהיר אני חשובה, מזיזה הכל מתוך חיי ובוחרת להיות עבור עצמי.

 מה את מאחלת לעצמך ל- 2017?

וואו, מרגישה כמו ראיון של מלכת יופי. הדברים שאני מאחלת לעצמי הם לכאורה פשוטים אבל בעיניי הם הדברים המהותיים. הלוואי שאוסיף ללכת בדרך שלי, בהקשבה מהותית פנימה, הלוואי שאוכל להרחיב בסביבתי  את איזורי השלווה, השקט והאהבה. מדייקת את בקשותיי לפתח עוד יותר את כל מעגלי העיסוק שלי ולאפשר לעצמי להתפתח בתוכם.

והכי בנאלי – אבל אי אפשר להימנע מכך – בריאות לי ולסביבתי, ושפע שיגיע עד אליי בקלות ובפשטות, ממקורות צפויים ובלתי צפויים. אמן.

גלית יהב, קווים לדמותה:
אדם בהתפתחות מתמדת, חיה חיים מתוך בחירה מהותית מדי יום, נשואה לאייל, אמא לתכלת ולנעם וכל אחד ואחת מהם הוא מתנה גדולה לתוך חיי. בעלת חנות מתנות בשם "נגיעות" וגם עסוקה מאוד בענייני הרוח – תלמידה הסטורית ומתמידה של שיטות ותורות שונות בתחומי הרוח. מאמנת אישית ושותפה למעגלי נשים המייצרים שטחים ואפשרויות לנשים אחרות לצמוח ולהתעצם.

סרט אהוב: לאחרונה אהבתי ממש את "סארו – הדרך הביתה" וממליצה בחום. הסרט שהיה משפחתי עבורנו הלוך ושוב בוידאו (כן יש מילה כזו) הוא "מלך האריות" ובכלל דיסני הוא מלך.

ספר: ארבע הסכמות, חשוב והתעשר, מתה להיות אני, אילו רק שמות שעולים לי כאן ועכשיו. והכי הכי האדם מחפש משמעות של ויקטור פרנקל שפגש אותי אי שם בתקופת הנעורים והוביל אותי להערכתי (בפרספקטיבה לאחור) למקום שבו אני נמצאת.

ציטוט שהולך איתך :

"יש רק שתי דרכים לראות את היקום, אחת היא ששום דבר הוא לא נס והשנייה היא שכל דבר הוא נס." (בעיניי כפי שהבנת הכל הכל נס).
– אלברט איינשטיין

"תגיד ללב שלך שהפחד מפני הסבל גרוע מן הסבל עצמו, ושום לב אף פעם לא סבל מפני שהלך לחפש את חלומותיו, כי כל רגע של החיפוש הוא רגע של פגישה עם אלוהים ועם הנצח".- פאולו קואלו

The best way to know life is to love many things
ואן גוך

וגם וגם אחרון – "האופן הטוב ביותר לחיות הוא שאיפה מתמדת להיות טובים יותר". הלוואי נפנים כולנו. אמן.

 

 

עקבו אחרי

מזי סולומון

מקימת האתר פרובינציה, סקרנית, חובבת מוזיקה ושטויות.
נשואה לאחד גבוה ומגדלת 2 בנים ובן. בדרך כלל מרוצה מהם.
אוהבת לכתוב, לפטפט ולהוביל אנשים להיות יותר טובים לעצמם ולאחרים, אם בא להם.
מומחית באסטרטגית תוכן ומאמינה שאנשים עושים עסקים עם אנשים שהם מתחברים אליהם.
מקיימת פגישות פיצוח חד פעמיות שמאפשרות לראות את הנתיב האישי שלכם יותר ברור. אני שיניתי את חיי לחלוטין בחיפוש אחר אושר שמחה ואהבה ומשימת חיי היא לעזור לאחרים לעשות את השינוי שהם צריכים כדי להיות מאושרים.
אני מתלהבת, אופטימית ובעלת קול פנימי שהיא חתכת נודניקית שאין לתאר (:
עקבו אחרי