הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

יש בי כוונה לחיות מתוך קבלה גמורה של עצמי, ויש בי רצון לחיות כל רגע במלואו, כל רגש וכל תחושה המפכים בי, ולא תמיד זה פשוט או קל.

חלק מהמסע הזה הוא לחוות את החיים במלואם גם כשאני חווה רגשות מאוד לא נעימים, מקומות מאתגרים שלא נוח לי להיות בהם. דיכדוך, התלבטות, עצב…כעס או חרדה, מקומות שמבקשים שחרור וריפוי….

אני לא מעוניינת לברוח מהם אל מציאות אחרת יותר נוחה כי בתפיסה שלי השלמות שבי מכילה את הכול, תמיד.
אז אני מתרגלת בלהישאר מקורקעת ומעוגנת בגוף, ממשיכה לנשום, לפנות מקום לתחושות האלו ובאמת ובתמים לקבל אותם, לאהוב אותם, זו הדרך שלי.

שלום פנימי

אהבה עצמית עבורי היא הכוונה לחיות חיים של קשב פנימי ותקשורת פנימית, של שלום פנימי ברמה העמוקה ביותר.

כשאני חווה שלום פנימי וחשה אותו בגופי ובתודעתי אני מרגישה חוסן וביטחון עצמי, אני יודעת שהמקום השקט הזה שבתוכי מרפא אותי ועוזר לי לצמוח ולחיות חיים מיטיבים, השלווה הזאת היא מקום ששווה לטפח אותו.

כשם שאנו מקפידים על תזונה, שינה, פעילות גופנית ועוד הרבה דברים נוספים לחיזוק הבריאות השלמה שלנו, גם אהבה עצמית מבקשת בחירה מודעת, תרגול, פנאי ויצירתיות…טיפוח נפשי אפשר לקרוא לזה…

כצעד ראשון, מספר פעמים במשך היום אני מקפידה לעצור לרגע את פעילותי. לא משנה היכן אני או איך אני מרגישה ושואלת את עצמי את שאלת השאלות:
"היי אור…מה שלומך עכשיו? ברגע זה?
טוב לך?
מה יעשה לך  טוב יותר?
מה אני יכולה לעשות שישמח אותך?"

לעיתים התשובות ברורות וקולחות. לפעמים יש צורך בהקשבה מרוכזת יותר.

מי בדיוק עונה לי? עם מי אני משוחחת?

אני גיליתי שהגוף שלי הוא מעין תיבת תהודה, שהוא מפיק איתותים שונים בעלי עוצמה משתנה המגיבים למצבים בהם אני נמצאת ובעיקר לשאלות שלי. למשל כשאני חשה התרחבות ורוגע בגוף, למשל בחזה, אני מפרשת זאת כאות לכך שאני מרגישה טוב. שהידוק או כיווץ בלסתות או כשנשימתי נעצרת בעצם מעידים על כך שישי צורך ממשי להמשיך ולשוחח כדי להבין מה באמת קורה בחיים הפנימיים שלי, לאן אני זורמת. למקום המיטיב עמי או למקום שמצמצם את הרווחה שבחיי. ומתוך דו שיח זה צצות תובנות, מגיעים מסרים והוראות לפעולה קונקרטית ומדויקת.

בעבודתי כיוצרת וכמטפלת רגשית שמתי לב שפרשנות איתותי הגוף דומה אצל רובנו. המשמעות שאנו מעניקים לפרשנות זו שונים!

אז מהם איתותי גוף?

אני חווה את הגוף כפרשן של מציאות חבויה הסמויה מתודעתי הגלויה והיום יומית. שהגוף מתרגם לי חוויות מהתת מודע ושהוא מנווט אותי למקום המיטיב עמי, אם רק אשאל אותו ואתייעץ איתו. שפתו היא שפת הכיווץ וההרפיה, הצטמצמות והתרחבות.
למדתי לשאול את השאלות, באופן קבוע שלא תלוי במצב בו אני נמצאת, ובעיקר לחוש, להקשיב ולפעול במידת הצורך.

אני מגלה התעניינות בחיים הפנימיים שלי ובשאלת השאלות האלו בעצם מעבירה מסר ברור לתת מודע שלי, לילדה הקטנה שבי, למתבגרת שבתוכי ולאישה הבוגרת שאני:
"אור,
את שווה, את בעלת ערך,
אני מתעניינת בך ואיכפת לי ממך.
יש לי יכולת לבנות חיים טובים ומיטיבים עבורך, אנחנו עושות את זה ביחד."

ביחד…זהו כבר מסר מרגיע…אני לא לבד, הכול בסדר!

זוהי אחת מהדרכים שלי לאהוב את עצמי.

ומהי הדרך שלך לאהוב את עצמך?

אשמח לשמוע !

יום מלא אור ורוגע,

אור בגים

אור בגים

כרקדנית וכוריאוגרפית הבנתי שתנועה ותודעה, גוף ונפש אחד הם, שדרך הגוף אפשר להשפיע על כל הרבדים יחדיו. זהו הכוח שהניע אותי להתפתח כחוקרת בתחום שפת הגוף וכמטפלת רגשית ולפתח את שיטת "נפש חיה" - לימוד נתיב השלמות הפנימית. היום זוהי דרך חיים שצמחה יחד איתי והוטמעה בגופי, והיא מאפשרת לי להשתחרר בפשטות וביעילות מלחצי היום יום.