הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

 

השבוע ביקשה מתאמנת להתאמן על נושא שמופיע אצלי לא מעט בזמן האחרון בחדר האימונים (וגם בחיים) – חוסר חיות, או אובדן התשוקה. מכירים את זה? אני מדברת על התחושה הזאת שהחיים קורים במן ווליום נמוך וקבוע, שום דבר ואף אחד לא מעורר להט או התלהבות, והכל קורה באוטומט. אני מבררת איתה מה היא מבקשת לעצמה בשעת האימון הזאת, והיא חושבת רגע ואומרת "אולי להבין למה".

האם זה באמת חשוב? האם ההבנה של הנסיבות שהביאו לאובדן תחושת החיות תעורר אותה מחדש?

לפעמים להבין "למה" הוא עניין חשוב. יש תורות שלמות ושיטות של של טיפול שעוסקות בדיוק בזה. בואו נדבר רגע על הפעמים שלא. לא תמיד צריך להבין "למה" על מנת לנוע קדימה. לפעמים, זה אפילו יכול לתקוע אותנו במקום של קורבניות, אוחזים ב"תירוץ הלמה" של ההבנה שלנו אל מול כל הקושי הזה. קחו למשל נושא חוסר החיות.

בואו ניקח לדוגמא מתאמן אחר שנמצא בין עבודות כבר יותר משנה ומרגיש שהוא לא מוצא את התשוקה שתניע אותו קדימה בחיפוש. האם זה באמת חשוב להסביר מה הביא אותו לכאן? לפרוט לפרוטות את חוסר האונים ותחושת הכישלון, את הפחד "שלא אצליח למצוא עבודה לעולם" שמנהל אותו והבושה שנמצאת שם כמעט בכל אינטראקציה ולא משאירה מקום להתלהבות מהחיפוש עצמו? את כל אלו חשוב לנו פעמים לראות. חשוב לעשות להם מקום, אבל סביר להניח שכתשובה לשאלה "למה אני לא מרגיש תשוקה בתהליך חיפוש העבודה שלי" הם לא יתרמו דבר וחצי דבר. אז מה כן? הנה כמה הצעות:

מה כן עובד? לעלות על הגל, לבחור נקודת מבט חדשה או פשוט לשהות

לפעמים מספיק להתחבר בחזרה לגל קטן של חיות על מנת לעורר אותה מחדש, בלי לעסוק יותר מדי בנסיבות שהביאו למצב הנוכחי. בכל תחום בחיינו, רק עצם העיסוק במשהו שגורם לנו להרגיש חיים יכול לעורר אדוות שיתחילו משהו חדש. זה יכול להיות אומנות, בישול, ספורט, מפגש חברתי או כל דבר אחר שנכון לכם. כי ככה עובדת תשוקה, בגלים, וגולשים מיומנים מכירים היטב את החוף שהכי קל להם לגלוש בו, ופונים אליו להשראה בעת הצורך.

לפעמים אפשר לבחור פרספקטיבה חדשה, נקודת מבט על חיפוש העבודה שתעורר חיות ותאפשר תכנון מסלול מחדש. ממש כמו להגיד לעצמי "זו הזדמנות לבחור משהו שאני באמת אוהב" או "זו תקופת חיפושים זמנית שמאפשרת לי סוף סוף מספיק זמן פנוי כדי ללכת לגלוש".

וכאמור, לפעמים צריך לשהות עם חוסר החיות. לעשות לה מקום, להקשיב למה שהיא מביאה איתה, על מה שהיא מספרת על עצמה עד שהיא תהיה מוכנה לפנות את מקומה או עד שתוטמר במשהו אחר.

ולפעמים הלמה היא פשוט הקדמה לדבר האמיתי

לפעמים ה"למה" הוא עניין חשוב. כמאמנת, אני לומדת שמתאמנים אוהבים הרבה פעמים להניח את ה"למה" ולהתפלש בו קצת לפני שהם מוכנים לצאת לעבוד. אז בשבילם אנחנו עושים לזה מקום לפעמים לפני שאנחנו עוברים הלאה. כי האמת היא שבאימון אנחנו הרבה יותר מתעניינים ב"איך", ב"מה" ולפעמים, כשצריך, גם "במתי".

אילת סיון

אילת סיון

מאמנת אישית מוסמכת, מלווה מוסמכת בהתמקדות, יועצת אסטרטגית בדימוס והיד עוד נטוייה
אילת סיון