הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

מושג האמת התיישב בתוכי בתקופה האחרונה. הגיעה בורסיות שונות, אימת אותי במצבים חדשים בתוכי ובחיי, בא לביקור וביקש תשומת לב. ואני מקשיבה ונותנת לה לנבוע מתוכי – לאמת על האמת. מהי אמת? מדוע אנו נוטים לייחס לה מקום כל כך משמעותי של כבוד ושל יראה, אפילו פחד ומורא.

מהי אמת?

ככל שנוברת בחקירת האמת, ככל שמעמיקה – עולה בתוכי תובנה בסיסית אחת עמוקה – אמת היא לעולם יחסית. מה? מהפך.

האמת, להגדרתי, הינה רצף של עובדות בו אנו מאמינים, זו דרכנו לגשר בין נשמתנו ובין המציאות שאנו חווים, בדרך שנשמתנו תוכל להכיל, ברגע נתון.

מאחר שרצף העובדות קשור קשר ישיר לנקודת ההתבוננות – כל אדם שיספר את העובדות יספר אותן בדרך אחרת, לפי מיטב הבנתו, לפי המניעים הפנימיים שלו, מערכת הערכים שלו, מערך האמונות שלו ועוד אינסוף משתנים. כלומר, אותן עובדות, לכל אחד מאיתנו "אמת" משלו.

כלומר? האמת היא תמיד יחסית. נובעת מתוך האדם המספר אותה ברגע נתון. וזה מסתבך והולך – כי גם אותו אדם – משתנה מרגע לרגע, מתקופה לתקופה ומכיל אחרת את העובדות ומעבד אחרת את חווית המציאות שלו.

יש מידע על עצמנו שאנחנו לא רואים

כשניסיתי להבין זאת ברמה האישית התבהר לי כי בכל רגע ורגע אנו נוטים לגלות ליקום חלק ממי שאנו, בעוד חלק אחר נותר באפילה, נותר חשוך. האם הוא לא קיים? הוא קיים אבל נצור ושמור. בכל רגע נתון שנשאל את עצמנו מדוע אנו מאפילים חלקים בתוכנו – תמצאנה לכך סיבות אינסוף שיבהירו לנו מידע על עצמנו, יסייעו בידינו לצמוח, להירפא ולגדול.

האם זהו שקר? האם זו לא אמת? זו האמת היחסית שלנו, שבאורח פלא מגנה על נשמתנו, ברגע זה. זו האמת ה"רווחית" ביותר עבור נשמתנו, בצורה מודעת ולא מודעת, היא ואין בלתה.

האם אנחנו פוחדים מדחייה?

לדוגמא – אם אנו מוצאים שהרובד הגלוי ביותר שלנו ברגע נתון הוא שמחה, נתבונן פנימה, נכיר שיש לנו אופציה מלאה לחוות גם עצבות גדולה. ההתבוננות הזו, בתוכה תישא את השאלה – מדוע אני בוחרת לגלות לעולם את "אמת" השמחה שבי, ומסתירה את העצב? התשובות שאני אתן לעצמי יפתיעו אפילו אותי. התשובה יכולה להיות למשל – אנשים אוהבים אנשים שמחים. מה זה מעיד? אני פוחדת מדחייה, אני רוצה שיאהבו אותי. זוהי דוגמא לחקירה פנימית שיכולה להביא לריפוי ולצמיחה.

מכאן אוכל להמשיך לשאול – מה יקרה אם אגלה את הצד העצוב שבי? יכול להיות שפחות יאהבו אותי? ומה אז? האם משהו בתוך חיי תלוי באהבה הזו? מה המחיר שאני משלמת על הצגת שמחה תמידית?

שאלות מסוג זה הן שאלות לחקירה פנימית. כשאבחר להיות במקום אחר בתוכי (לדוגמא לגלות ליקום את העצב שבתוכי) לעתים אנשים בסביבתי יאמרו שהשתנתי. באופן טבעי שאני "לא מתאימה יותר למערכת הערכים שלהם", הם יחושו שינוי. אבל אני? אחווה את עצמי בשלמותי. אתרחק מהצורך בלהיות מי שאינני ואאפשר לעצמי לגדול לתוך השלם שבתוכי.

מחיר האמת

האם זה לא גובה מחיר? זה כן. בדיוק זה המחיר. המחיר של האמת הזו, של החוויה של מי שאני בצורה שלמה הוא התרחקות של אנשים שאינם מתאימים לי עוד ובה בעת התקרבות אל תוך עצמי. מדהים עד כמה העבודה הזו, הפנימית, מטהרת באופן קסום את סביבתנו.

מי שמוכן להתמודד עם האמת שלנו, כפי שאנו מבינים אותה ברגע נתון (יש שמכנים זאת אותנטיות) – הוא שיהיה בסביבתנו. ומי שהאמת הזו קשה עבורו – יעלם, ויאפשר לנו להתעצם ולהגדיל את המרחב האישי שלנו. ק ס ם.

ועוד נקודה מדהימה על המילה אמת. המילה מתחילה בהברה "אם" ומסתיימת ב"מת". כל כך משמעותית בעיני. המילה אם – מייצגת את הלידה – לידה של אמת חדשה, של אמונה ושל ערך חדש, שנולד בתוכנו וצריך לתפוס מקום בנשמתנו. והערך הזה יתעצם ויגדל, יערוך אינטגרציה עם הבנות שישנן בתוכנו, יתפוס את מקומו, עד שיבוא לנקודה של סיום "מת" – מוות.

מה? האמת יכולה למות? בעיניי ולפי תפיסתי – מאחר שהאמת היא יחסית היא יכולה גם להשתנות, כלומר, יתכן שבתקופה אחרת שנתבונן על אותו מערך עובדות נראה אותו באור שונה לחלוטין, ואז באורח פלא האמת כפי שהבנו אותה עד כה כבר לא תהיה קיימת.

מוזר. מוזר. משונה לי כמי שגדלה בתרבות שמקדשת את ערך האמת להבין שהאמת היא רלטיבית לגמרי. שהיא כלי שרת בידינו להכיל את החיים, להבינם, לגשר ביננו ובין המציאות, וממש כפי שקיימות אינסוף נקודות התבוננות – קיימות אין סוף אמיתות.

אמת?

יחסית.

גלית יהב

מכינה ומתכוננת, מתכוונת ונכונה לצאת למסע אישי, פנימי וחיצוני, עם מיטב כליי, כפי שנרכשו במהלך השנים ועם נפשי ונשמתי ועם הדרכה אינסופית בכל מקום שאני נמצאת בו.
מאמנת אישית ובעלת חנות מתנות בנס ציונה בשם "נגיעות".