הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני
כשנולדו לנו הילדים רצנו באמצע הלילה למיטה שלהם, רק להתבונן עליהם ישנים. רצנו, כי ממש, אבל, ממש התגעגענו. ספרנו את האצבעות שלהם, מתבוננים בחיוך הקטן שלהם מתוך חלום ובטוחים שכל בוקר נצא שלובי ידיים בחיוך ענק לגן.
היום, חלקנו פוגשים מציאות קצת שונה. חלקינו סופרים את הדקות של השקט בבוקר שנשארו לנו לפני שאנו נכנסים לתפקיד ה"שעון המעורר". "קום כבר", "קמת?", "צחצחת שיניים??", "כמה פעמים אני צריכה להזכיר לך להכין מערכת בערב?", "בגללך אני מאחרת כל יום לעבודה" ובתוכנו השעה הזאת של הבוקר גם אם צלחנו אותה והילדים הגיעו למסגרות בזמן ואנחנו אפילו הספקנו לעשן סיגריה של "אחרי כל הסיוט הזה".
אנחנו מותשים, מבואסים ושואלים את עצמינו האם ככה זה באמת צריך להיות???
בוקר טוב, אמאל'ה. הבלגן מתחיל.

בואו נתחיל מההתחלה

השמש זורחת. הילד צריך להתעורר ולהתקרקע בעולם. מהחלום, מהשינה, מהמנוחה הוא צריך להיכנס לקצב המטורף של החיים (גם אם לנו ההורים זה נראה לא מטורף, בעולמו שלו, בזמן קצר, בקצב מהיר, המון משימות צריכות להיעשות).
חשוב לזכור! ישנם ילדים ומבוגרים שהירידה לאדמה והמעבר בן הלילה לקימה, לבוקר קלים להם והם מתקרקעים ועוברים להילוך גבוה. ישנם ילדים שזהו תהליך הדורש מאמץ גדול יותר. ראשית, היו קשובים לקצב של הילד שלכם (וכמובן, גם לקצב שלכם). בדקו כמה זמן נדרש לו להתעורר? העירו אותו בזמן. דבר שיאפשר לו לרדת לאדמה בצורה נעימה ולא בנחיתה כואבת ומרסקת . אפשרו לגוף ולנשמה שלו לחזור אט אט לעולם החומר בו אנו נמצאים.
עזרו לו להתקרקע, התבוננו – יש מי מילדכם הזקוק למגע עמוק, יש מי הזקוק לשיר או ליטוף- פתחו רגישות ותשומת לב. גשו למיטתו, ותנו לו את רגעי הקסם הללו של הירידה לאדמה הקלו על הבוקר בשבילם ובשבילכם בחרו בערב בגדים יחדו עם ילדכם, עודדו אותם להכין מערכת. העבירו את האחריות לידיים שלהם –בהתאם לגיל.

אל תהיו השעון המעורר הנודניק

הישארו הורים אל תהפכו לכרוז מהלך של הוראות.

בכדי שנבין זאת טוב יותר, בואו נקיים בדמיוננו תרגיל. שימו שעון מעורר שבו יהיה מופעל נודניק כל חמש דקות. האם תקומו מהפעם הראשונה? האם תחכו לצלצול השלישי והרביעי ותגנבו עוד מספר דקות של שינה? אני, ומאמינה שגם חלקכם "יגנבו" עוד כמה דקות של אושר ושינה. ככה גם ילדכם,ככל שהם יתרגלו לשעון הנודניק המזכיר להם לצחצח שיניים, לגרוב גרביים ולאכול לפחות שני ביסים בכדי שלא יהיו רעבים – הם לא יצטרכו לפתח מרכז משלהם ואחריות משלהם כלפי הבחירות שלהם. הם יקבלו המון תשומת לב, גם אם היא לא נעימה. הם לא יפתחו מרכז של אחריות. ואנחנו נהיה מותשים, מבואסים ומתוסכלים שהילדים שלנו לא לוקחים אחריות.

קיימו שיחה עם ילדכם, עזרו להם באמצעות טבלה או כל אמצעי אחר לזכור מהן מטלות הבוקר (אם הילדים לא קוראים עדיין, ציירו או הדביקו סממנים המזכירים את אותה משימה). אל תהפכו לתזכורות מהלכות, תשאלו האם הם צריכים את עזרתכם בהתארגנות? ושחררו. היו מסוגלים גם לעמוד באכיפה שקבעתם מראש, בתוצאה הטבעית או ההגיונית לאי התארגנות או התארגנות איטית. היו נאמנים לעצמכם, שאתם יכולים לעמוד באותה תוצאה.

 אם אין ביכולתכם לאפשר לילד שלכם, אם הוא לא הספיק לצאת בלי נעליים, אל תציבו שם את הגבול. כלומר, אם אין ביכולתכם לאפשר לילד שלכם לצאת בלי נעליים אל "תאיימו" שאם הוא לא יהיה מוכן ולא ינעל נעליים בזמן נצא בלעדיהם. אם נפשכם וליבכם לא מסוגל או בוחר שילדכם יצא רק על קיבה מלאה, אל תאיימו ששהוא ישאר רעב אם לא יהיה מוכן.

אם אין ביכולתכם לוותר על ארוחת הבוקר בבית כי הילדים עוד לא מוכנים, אל תציבו שם את הגבול. היו נאמנים לעצמכם ואל תאיימו איומי סרק. הבוקר הוא תחילת המסע של היום הפכו אותו לנעים, לרך אך ברור. שלחו את ילדכם ולכו אתם לדרככם בביטחון רוגע ולב רחב. צידה זו של הבוקר מאפשרת אוויר וכוח לכל היום.

בוקר טוב.

דינה אלטשולר ויסוצקי

שמי דינה אלטשולר ויסוצקי.אמא לשלושה מופלאים. מנחה ומלווה הורים, משפחה ובני נוער. מוסמכת מכון "אדלר". בעלת ניסיון רב שנים בעבודה עם בני נוער. מנחה ומלווה הורים בשאלות ההורות, במפגש האישי עם הילד שלי והילד שהייתי ובשאלות הורות ומשפחתיות שונות ומגוונות.