הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

הזיכרון הראשון שלי הוא מגיל שלוש או ארבע. ראיתי את אמא שלי מורחת לק על הציפורניים המטופחות שלה ושאלתי אותה אם היא יכולה למרוח לי לק על הציפורניים הקטנות שלי גם כן.

 כבר בגיל 3 ידעתי

אמא שלי, אשה משכמה ומעלה, שהדבר היחיד שהיא מפחדת ממנו  הוא נהיגה מעל 60 קמ"ש, הסכימה מייד. למחרת הלכתי לגן כשלק מרוח על אצבעות ידי השמאלית וכל אותו יום היד הוסתרה בכיס. כבר בגיל 3 ידעתי שיש משהו לא בסדר בבן עם לק על הציפורניים. אף אחד לא אמר שאסור אבל אף בן שהכרתי לא מרח לק. רק נשים ואני לא אשה.

עברו כמה שנים שבמהלכן גיליתי שאני הומו, קיבלתי והשלמתי עם זה וכך גם משפחתי וחברי. עבור רובם הגדול זה עניין שבשגרה ומעטים האנשים שעזבו או נעזבו מאחור בגלל שהיתה להם בעיה עם הנושא. כמו רבים אחרים גם אני סבלתי מהטרדות שהשאירו צלקות נפשיות לאורך שנים. רובן החלימו, חלקן הגלידו ומעטות מהן מלוות אותי עד היום. הזכות לשיוויון עבור מיעוטים היא מלחמה שאני שמח לקחת בה חלק פעיל ומלחמות צריך לבחור בקפדנות, בעיקר כשאת רובן אנחנו מפסידים. אין לנו את הפריווילגיה להפסיד יותר מדי ולכן כל קרב צריך להיות מחושב.

אז מה הסיפור של הפרסומת?

בימים האחרונים עלתה פרסומת לסטודיו סי, מקום בו נשים יכולות להתאמן בשלל קורסים ולהרגיש בנוח. בפרסומת מראים גבר שמנסה להיכנס למקום כשהוא מחופש לאשה, לא על מנת להתחיל עם בנות או ללעוג להן אלא כדי להתאמן לצידן. למה? לקריאייטיב התשובות.

הקהילה הלהט"בית הכריזה מלחמה על הפרסומות של הסטודיו כי לטענתה מדובר במלחמה על הקהילה הטרנסג'נדרית שתמודר מהמקום והכריזה על החרמת המקום.

אל הפרסומת התוודעתי קודם כל בגלל קריאות המלחמה שרצו בפייסבוק וכמובן שכעסתי. באיזו זכות מדירים נשים, שפעם נולדו כגברים, מהמקום? זעמתי שדבר כזה מקודם בפרסומת בטלוויזיה כשכל עם ישראל רואה ואז… אז צפיתי בפרסומת.

הקהילה הגאה יודעת שטרנסג'נדר הוא לא גבר שלבוש בבגדי נשים אלא גבר שנולד עם תחושה פנימית שהוא בכלל אישה והוא, עכשיו היא, נמצאת בתהליך כזה או

אחר על מנת שהגוף הפיזי יתאים לתחושה הנפשית ותהיה התאמה מגדרית.

משה אשכנזי פשוט רוצה בטן שטוחה.

אבל בפרסומת אותו גבר, משה אשכנזי שמו, לא הביע רצון להפוך לאישה או להתחיל תהליך שבסופו הוא יהיה אישה. הדביל פשוט רוצה בטן שטוחה. הקשר בין גבר שמתחפש לאישה ובין טרנסג'נדרים לא קיים בפרסומת הזו וזו בטח לא היתה הכוונה של סטודיו סי, להודיע קבל עם ועדה שטרנסים לא יתקבלו במקום.

המלחמה הלהט"בית בפרסומת איבדה את דרכה. כן, צריך להילחם על הזכות לשיוויון בכל המגדרים, צריך להוקיע אנשים שלא מקבלים כל אחד באופן שווה, אבל אותו משה אשכנזי לא מעוניין להפוך לאישה, הוא רק רוצה לרקוד בסגנון לטיני כדי להוריד במשקל. אני מבין את הרגישות של הקהילה להגן על יקיריה אבל רגישות יתר לא עושה טובות לאף אחד. מהפרסומות לא עולה ריח של טרנסופוביה אלא של פרסומת תדמית לא טובה ובטח לא נכונה לשנת 2017. בדיחות הבורקס שפעם עבדו בסרטים של זאב רווח ויהודה ברקן לא יכולות לעבור מסך היום אבל אם זה הקריאייטיב שהמקום בוחר להעביר את המסר שלו, שרק נשים יכולות להתאמן במקום, זה העניין שלו.

משיחות עם חברי קהילה שונים עולה הרושם שהם חושבים שעם ישראל לא יודע להבחין בין גבר שמחופש לאישה ובין טרנסג'נדר. אז מה אם פריגת, הוט, ביטוח ישיר ורבים נוספים משדרים בימים אלה גם פרסומות עם גברים המחופשים לנשים, מבחינת הקהילה עם ישראל מטומטם מכדי להבין את ההבדל ה"דק" הזה. ובכן, העם שלנו לא העיפרון הכי חד בקלמר העולמי אבל יש לי תחושה שהוא מבין שמדובר בהומור ולא בטרנסג'נדרים כעורים במיוחד.

המלחמה החדשה הזו תעלה לנו בהרבה זמן ומאמץ שיבוזבזו לשווא. נכון לכרגע, עד כמה שאני יודע, לסטודיו סי אין בעיה עם טרנסג'נדריות שיגיעו לשיעורים. תוכיחו לי אחרת ואני הראשון שאשמח להגיש למנכ"ל חבל שיתלה את עצמו בעזרתו אבל עד אז נסכים שהפרסומת עשויה בטעם רע.

זהו, היא רק עשויה רע ועל זה אין להומואים ולטעם המשגע והנהדר שלהם על מה לצאת למלחמה.

גלעד ינאי

גלעד ינאי, 39, נשוי באושר לעמית, בן זוגו בשלוש השנים האחרונות. בעברו היה עורך תרבות בבית מעריב, עסק ביחסי ציבור וראה עולם במסגרת עבודתו כדייל בחברת אל על.
בימים אלה עוסק בתחום ההפקה המוזיקלית, כותב שירים ושואף להשיג שלום עולמי ולא דרך תחרות מלכת היופי.