Register
A password will be e-mailed to you.

כשאנחנו הופכים להיות הורים עלינו לזכור שהמהלך הרגיל של הזמן של חיינו משתנה עבורנו למשך כל תקופת הילדות של ילדינו.

כשתינוק נולד, הזמן שלנו מאט את הריצה המטורפת שלו ומאפשר לנו לעצור, לשהות ברגע המציאות, להתבונן, להרגיש, לחשוב.

הזמן של התינוק נע בעקומה אחרת, שונה מעקומת הזמן של שאר העולם.
הוא לא צריך להספיק לתקתק משימות, לעמוד בציפיות, להשיג מטרות, לדאוג, לטרוח, להוכיח.

התינוק עסוק בדבר אחד – להאט אותנו!

להעניק לנו במתנה פריזמה שונה על טרדות החיים, פרופורציה על מה חשוב לנו באמת ועל מה אפשר לוותר, להבין מיהם האנשים שמלווים את חיינו במעגל הראשון ומי נמצא במעגל חיצוני יותר.

ככל שהתינוק גדל ומתפתח ואנחנו חוזרים לשגרה המטורפת שלנו, נדמה לנו בטעות שהזמן שלנו חזר לסורו.

אבל למעשה זו טעות קשה שיוצרת בינינו לבין הילד הרבה חיכוכים, רגשות עצבים וחוסר סבלנות.

לאורך כל תקופת הילדות הילד שלנו חי בזמן איטי, מתבונן בפרטים הקטנים, מתרגש מאירועים וסיטואציות טריוויאליות עבורנו, שם לב למה שאנחנו מפספסים.

הוא זקוק לכך שאנחנו, המבוגרים החשובים שחיים לצידו, נשהה יחד איתו במציאות שלו.

שנתפנה מהשגרה המטורפת שלנו, שנבחר להיות ברגע זה במציאות אחת בלבד שהיא שלו ונתנתק ממציאויות מדומות אחרות.

שנבין עבור עצמנו באופן ברור את סדר העדיפויות של חיינו ונחליט במודע להשקיע את האנרגיה שלנו בכאן ועכשיו.

שנבחר לראות את החיים האמיתיים של הילד שחי לצידנו, שבאמת נתעניין ברגשות שלו, בריגושים שלו, בחוויות שלו, בפנימיות שלו.

אם נעשה את הבחירה במודע – רק אז נקבל על עצמנו את עול הורותנו בשמחה ונתחיל במיידי להינות ממנה.

לאחר הבחירה, רגשות הרחמים העצמיים ההוריים, העצבים (בגלל שלא מספיקים לעמוד בלוח הזמנים), האכזבה, אי העמידה בציפיות – מתמוססים בן רגע.

ברוגע ועם חיוך מכוון לילד נצלול לתוך עולמו ושם נמצא את הגשמת יעודנו ההורי.

אז הורים יקרים, בפעם הבאה שהילד שלנו מבקש מאיתנו לשכב לצידו לפני שינה – לא נהסס לרגע ונתמסר לחיבוקים המתוקים שלו בלי לחשוש לקלקל אותו בפינוק יתר.

או כשנמהר מאוד בבוקר לעבודה או לגן – נחליט במודע לעבור לעקומת הזמן של הקטן ולהינות מלשהות בחייו עוד כמה דקות מעבר לזמן המוקצב עבורנו.

כשהוא יספר לנו מחר את סיפור חייו כשיחזור מהגן – נעזוב את כל העיסוקים השוליים שלנו ונתמקד בדבר היקר שכרגע נמצא מולנו בסדר העדיפות העליון באמת, ניזכר בייעוד ההורי שלנו, בבחירה המודעת.

תמיד תמיד נזכור, שהילד שלנו יהיה זקוק לנו למשך תקופה קצרה בלבד – שנים בודדות של ילדותו.

לא נספיק למצמץ והוא כבר יהיה אדם בוגר ונפרד מאיתנו, ואז יתהפכו היוצרות ואנחנו נהיה אלה שנחפש את תשומת ליבו.

הורים יקרים, בואו לא נבזבז את הזמן היקר שהוקצב לנו לחיות לצד ילדינו הקטנים.
בואו ננצל אותו עד תום ולא נצטער לרגע על כך שביזבזנו את המתנה יקרת הערך הזאת.

אלונה קוטליאר – המרכז להורות מאתגרת 054-2044215

אלונה קוטליאר

אני מייעצת להורים במצבי הורות מאתגרת.
במצבים שבהם הם איבדו תקווה וההורות שלהם נראית להם אבודה.
אני מכירה יותר מכל אחד אחר התנהגויות מאתגרות של ילדים.

צמחתי והתמקצעתי מתוך הקושי עם שלושת ילדיי ה- ADHD. אני מבינה לליבם של הורים מיואשים שעולמם חרב.

במהלך שנות ההורות גיבשתי כלים יעילים לצמיחה מתוך הקושי ההורי, כלים להעצמה, כלים לתקווה ולהחזרת השליטה לידי ההורים.

בהשכלתי הפורמלית אני בוגרת פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה הפתוחה ולימודי יעוץ משפחתי והדרכת הורים בשיטת מיכל דליות במכללת לוינסקי.

בהשכלתי הלא פורמלית אני תולעת ספרים, מאמרים ומחקרים בתחום ההורות וחינוך הילדים, העצמה אישית ורואה בעיסוקי שליחות וייעוד.