הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

אז איך אתם פוגשים את החיים שלכם?

אצלי זה משתנה, אבל דבר אחד נשאר קבוע: אני בוחרת איך לפגוש אותם. לפעמים הבחירות שלי מעצימות ומאפשרות, ולפעמים הן מקטינות ומצמצמות. אבל אני בוחרת. לטוב או לרע.

קחו למשל את שבת בבוקר. הנה שתי אפשרויות לפגוש את המציאות:

#נקודת מבט ראשונה – סבל

שש בבוקר. רעש במטבח. שתי בנות שמונה מצחקקות בקולות דקיקים, מזיזות סירים וצלחות ורוקעות ברגליים בזמן שהן זזות ממקום למקום. שש בבוקר! למה זה מגיע לי? שבת הוא היום היחיד שאני יכולה לקום בו בלי שעון, בלי מחוייבות, ברוגע ובזמני החופשי. אני מחליטה לחזור לישון. אבל לא, עכשיו הן מנסות להדליק את הגז והרעש המעצבן הזה של המצת החשמלי לא מפסיק. אני לא יכולה לישון ככה! אני כועסת! ועכשיו אני גם מדמיינת את כל הלכלוך שמחכה לי במטבח כשהן יסיימו, ואת הארוחה הבינונית שאני ממילא לא רוצה לאכול, כי מי בכלל אוכל בבוקר??!!

#נקודת מבט שנייה – אושר

שש בבוקר. שתי בנות שתכננו להפתיע את ההורים של אחת מהן בארוחת בוקר מפנקת מתעוררות לפי התוכנית ונכנסות למטבח. הן מנסות להיות שקטות, אבל לא ממש מצליח להן. הן מתרגשות. מתרוצצות בבית על קצות האצבעות כדי לתלות את השלטים שהחביאו ערב קודם ומלאים באיחולי בוקר טוב ולבבות. עכשיו המצת של הגז לא נדלק והן מחליטות לאלתר משהו אחר. קינוח עם שוקולד ותותים! אני מקשיבה בשקט ובפליאה איך הילדה שהבאתי לעולם לפני שמונה שנים מנהלת ביד רמה מבצע ארוחת בוקר, ומחכה כבר לפגוש את החיוך הגאה שלה מעבר לשולחן המקושט.

נקודת התחלה – המציאות

אז מהי האמת? מהי המציאות? מה באמת קרה? תרחיש א' או תרחיש ב'?

האמת היא, שאף אחד מן התרחישים שתיארתי הם לא האמת.

במציאות, שתי בנות קמו מוקדם הכינו לנו ארוחת בוקר ביום שבת. זהו.

כל השאר שייך לחווייה סובייקטיבית לחלוטין, נקודת מבט, פרספקטיבה, או כל שם אחר שתרצו לתת לאופן שבו אנחנו בוחרים לפגוש את המציאות שלנו ולחוות אותה. באפשרות הראשונה הבחירה היא לפגוש את הבוקר מנקודת מבט של קורבן, ובאפשרות השנייה הבחירה היא לפגוש אותו מנקודת מבט של פליאה. כל הרגשות והפעולות שבאו אחר כך נבעו מתוך הבחירה הזאת.

האפשרות הראשונה, שבה בחרתי, הביאה איתה כעס, תסכול וגם אשמה לא מעטה והפכה את הבוקר של כולם להרבה פחות משמח מהפוטנציאל הגלום בו. למה בחרתי בה? תראו, בכל פרספקטיבה שאנחנו בוחרים תמיד יש מחיר לשלם, אבל גם משהו להרוויח. גם אם זה משהו ממש קטן. במקרה שלי כולם הבינו די מהר אחרי ארוחת הבוקר שכדי להתרחק ממני וביליתי שעה של שקט מופתי עם ספר בחדר הרחק מהמולת השבת בשאר הבית. נחמה פורתא. אחר כך ביליתי מספר שעות בנסיונות מתישים לזכות בתואר "אם השנה" רק כדי להיפטר מרגשות האשמה שלי.

אז מה אני אומרת בעצם?

שימו לב לנקודת המבט שלכם. היא מעצבת את המציאות שבה אתם חיים. ולא רק את שלכם, גם את של אלו שאתם אוהבים. בחרו נכון וקחו אחריות על הבחירה שלכם, לטוב ולרע.

אה, וגם – בלי חברות בשבת בבוקר. זה לא טוב לעור הפנים.

אילת סיון

אילת סיון

מאמנת אישית מוסמכת, מלווה מוסמכת בהתמקדות, יועצת אסטרטגית בדימוס והיד עוד נטוייה
אילת סיון