הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

כאב. כאב. אני אומרת את המילה וכבר כואבת. מרגישה את המילה הזו בכל מקום בגופי. כאב. היא מהדהדת.

מהו כאב?
כאב הוא חוש. כן, ממש חוש. הוא דרך של הנשמה לבא לידי ביטוי ולסמן לנו (בני הקיימא) שמשהו לא תקין. שהבחירות שלנו לא תואמות את רצוננו, שקיים מרחק (כזה או אחר) בין מה שהנשמה שלנו מבקשת ומה שאנו מיישמים בפועל בחיינו.

זה מתחיל בקטן. במן סוג של תחושה לא נעימה. יכול לבא לידי ביטוי בכל מיני אופנים – בתחושה של אי נוחות, בעצבות פתאומית שנוחתת עלינו כך סתם בלי סיבה, בתחושה של שיעמום ואפילו של עייפות. כן – כשאנו חווים עייפות הגוף שלנו מאותת לנו שנשמתנו מרוקנת מאנרגיות.

אוטוסוגסטיה

רובנו למדנו לסגל לעצמנו דרכים נפלאות להתעלם מהכאב הזה. הראשוני. אנחנו מתגברים. שותים מים. לוקחים אקמול. מספרים לעצמנו סיפורים קסומים על למה אנחנו חייבים להיות במקום הזה שגורם לנו להרגיש אי נוחות (כי לא נעים, כי אני חייבת לה, כי אין לי ברירה אלא לעבוד בבנק – פעם נתקעתי פה ועכשיו אין לי ברירה אלא להעביר פה את שלושים שנות חיי…) .

אנחנו יצירתיים ומספרים לעצמנו את כל הסיפורים שבעולם, עד שאפילו אנחנו מאמינים בהם. אוטוסוגסטיה. מנגנון מופלא של הגוף לשכנע אותנו בכל דבר שאנו בוחרים.
אבל הנשמה – בדרכה – איננה מוותרת ומוסיפה להדהד. הכאב מתעצם. ובא לידי ביטוי בעוד גוונים וצורות. לפעמים דרך הגוף. כאבי ברכיים (כואב לכם? בדקו היכן בדיוק אתם אחראים לתקיעות שלכם בחיים), אלרגיות, בעיות נשימה כרוניות – כל מיני למנהם. כל נשמה וכל גוף בדרכם שלהם מסמנים לנו את הכאב.

לפעמים מספיקה דרגה אחת של העצמת הכאב לעשות שינוי. אבל – וזה ממש אבל מרתק (אני נפעמת מכח הסבל שלנו) ברב המקרים אנו נמשיך ונכאב, ואפילו ניקח כל מיני חמרים כימיים או אחרים לשכך את הכאב אבל לא נשכיל להתבונן באומץ פנימה ולמצוא את הגורם לו.

אמנות ההדחקה

אני כותבת ונרגשת. ממש. זה כמעט בלתי נתפס. אנחנו אמנים בהדחקה. אמנים בהכחשה. אמנים בעטיפה ובסיפור סיפורי מסגרת ובהתגברות על כאב. אבל הנשמה לא מוותרת. היא עקשנית. ממש עקשנית ומוסיפה בדרכה.
עוצמת הכאב תתגבר או שיווספו לה מימדים חדשים. עם עד עכשיו היו כאבי ראש נסבלים הם יהפכו למיגרנה שתכריח אותנו לשבת בבית מספר ימים ולעשות התבוננות פנימה. עם עד כה סבלת מאלרגיות קלות הן תועצמנה למחלת עור או פסוריאזיס שיתקוף אותך ויאלץ אותך לשנות דרך. לחשב מסלול מחדש.

ככה זה, כל אחד והמסע שלו. כל נשמה והדרך שלה להחזיר אותך למסלולך. שתדע שנועדת למשהו שהוא קצת מעבר. שתדע שמגיע לך סוג אחר של חיים, של התבוננות ושל התפתחות, של העזה, של בחירה, של אושר ושל הגשמה.

אז מהו כאב ? כאב הוא קפסולה מדוייקת, אות מתוך נשמתך שבאה לידי ביטוי בגופך שמשהו לא תקין. אל תתעלם. דרכו לגדול ולהתעצם ולחזור אליך בוורסיות חדשות, שונות ומפתיעות. התבונן בו בכאב שלך, הוא כלי שרת של נשמתך.

הבן את הכאב. הבן את הנקודות בהן הוא בא לידי ביטוי. הגדר לך את הזמנים בהם הוא מופיע (הוא קפסולה מלאת חכמה) – וקח לך זמן להתבונן פנימה ולהבין את רצונה המלא של נשמתך.
מגיע לה.
מגיע לך.
אני ממש מתרגשת מזה. כי אפילו אם זה יגרום לאדם אחד להתבונן מחדש על כאביו ולהבין שהם רק אותות של הנשמה – והוא ישנה ויתפתח ויתעצם – אחוש שהצלתי נשמה. וזו מצווה גדולה בעיניי.
מניחה עבור כולנו תפילה שכל כאב, ולו הקטן ביותר – יהיה כאב גדילה.
אמן. סלה.

גלית יהב

מכינה ומתכוננת, מתכוונת ונכונה לצאת למסע אישי, פנימי וחיצוני, עם מיטב כליי, כפי שנרכשו במהלך השנים ועם נפשי ונשמתי ועם הדרכה אינסופית בכל מקום שאני נמצאת בו.
מאמנת אישית ובעלת חנות מתנות בנס ציונה בשם "נגיעות".