הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

התחלה חדשה, נושאת אתה פעמים רבות רוח של אופטימיות ושל מוטיבציה לעשות שינוי. לפרוץ את הגבולות של עצמנו, לפרוש כנפיים.

לא נראה לי שאני מחדשת פה משהו. אין ספור פעמים, הבטחתי לעצמי שמהיום הכול יהיה אחרת. השנה אתמיד בספורט, אעשה דיאטה, אשקיע יותר זמן בעצמי, לא אהיה עצבנית, אשקיע זמן בילדים, אשקיע בזוגיות, אשקיע בעבודה. מסוג ההחלטות האלו שמתפוגגות בתוך כשבועיים, מקסימום חודש, כאשר החיים מתדפקים על דלתנו. וההתפוגגות הזו, מביאה במקרה הקל קיבוע של המצב שאותו רצינו לשנות, ובמקרה הכואב יותר, גם קיבוע של המצב וגם להאשמות עצמיות, ייסורי מצפון, ותחושה כללית של "אני כישלון".

למה בעצם זה לא מצליח?

זה לא מצליח כי אנחנו מנסים לכפות על עצמנו משהו, וכפייה לא באמת עובדת, במיוחד כשאין סנקציה יעילה. כי ה"לא" שאנחנו אומרים לניסיונות כפייה שמפעילים עלינו – גם אם הם מגיעים מבחוץ וגם אם הם מגיעים מבפנים – הוא "לא" שבחוויה שלנו הוא הישרדותי ממש. הכפייה חותרת תחת הצורך הקריטי ביותר שיש לבני אדם בבחירה ובחופש, שהם כוחות חיים אדירים, ולא באמת קיימת סנקציה יעילה שתגרום לאדם להכניע ולחנוק לאורך זמן את כוח החיים שלו, כי בזה הוא כורת את הענף שעליו הוא יושב.

ואם אני בכל זאת רוצה שדברים בחיים שלי יתנהלו אחרת – אז איך כן?

איך לבקש בקשה אפקטיבית לשינוי?

הדרך היעילה היא החלפת מנגנון הצבת דרישות ואולטימטומים [כן גם כלפי עצמי] במנגנון אפקטיבי של לבקש בקשות אפקטיביות. בקשה אפקטיבית היא בקשה שעונה על הצורך הבסיסי בבחירה ובחופש; סימן ההיכר הכי מובהק שלה הוא הנכונות של המבקש לשמוע לגביה "לא", מבלי שיכעס, יתאכזב ויקטלג משהו או מישהו כ"לא בסדר".

נסו להיזכר רגע בחוויית חופש הבחירה שהייתה לכם כשבקשו מכם בקשה כזו, בקשה שבאמת הייתם חופשיים לענות עליה "לא" מבלי שחששתם שיצלבו אתכם. אני בטוחה שכשתמצאו מקרה כזה, תזכרו שהרצון המידי והאוטומטי שעלה לכם, היה למצוא דרך להגיד "כן".  כי כשיש לנו בחירה אמתית, אנחנו רוצים מאוד לעזור, לתרום, לתמוך ולהיות משמעותיים.

לכן – אם אני אבקש מעצמי לעשות שינוי, מבלי שאני אפעיל על עצמי כוח בדרך של חנק חופש הבחירה שלי, יש סיכוי טוב שאני אשתף עם עצמי פעולה.

במקרה הכינותי מראש מספר כללים איך לבקש בקשה אפקטיבית:

לזכור שבבסיס בקשה נועדה ליצור שינוי, ולמרבה הצער לרוב אנחנו לא אוהבים שינויים. זה מחייב היערכות מחדש, לצאת מאזור הנוחות, לעשות מאמץ. זה לא קל. ולכן קודם כל חשוב לכבד את המצב הקיים, לקחת בחשבון שהוא נוצר כי גם הוא עונה לנו על צרכים חשובים, והם לא נעלמים רק כי החלטנו עכשיו שאנחנו רוצים אחרת. לכן דבר ראשון, חשוב להבין מה הם הצרכים שייצרו ומשמרים את המצב הקיים.

למשל אם אני רוצה לבקש מעצמי ליצור שינוי בתזונה שלי, לאכול בשעות קבועות, או להימנע מסוג מסוים של אוכל; חשוב קודם כל להכיר את כל הסיטואציות שבהן התזונה, כפי שהיא נראית היום, לא מתאימה לי.

למשל אני אוכלת יותר ממה שהייתי רוצה או באופן שלא הייתי רוצה כשאני עצבנית, כשאני עייפה, כשמשעמם לי, כשאני מרגישה לכודה במחויבויות ורוצה "להתפרק". זה חשוב להבין באילו מקומות התזונה הזו, שאני כרגע רוצה לשנות, תורמת לי, ולחשוב על אסטרטגיות להתנהלות אחרת באותם מצבים.

ואולי בשלב הזה אני אגלה, שהצרכים שנענים לי ע"י אותו דבר שאני מנסה לשנות, כ"כ חשובים לי, שכרגע אני מוכנה להרפות מניסיון השינוי.

וכמובן, לא פחות חשוב להבין לעצמי מהם הצרכים שאני מנסה לענות לעצמי ביצירת אותו שינוי? האם בריאות? תחושת חיות? תחושת בחירה ואוטונומיה בחיי? אולי אסתטיקה?

ניסוח הבקשה

לנסח את הבקשה בלשון של "כן".

לנסח בקשה בדרך של "לא אעשה", כלומר לבקש להפסיק לעשות משהו, מבלי לייצר אלטרנטיבה ראויה, היא בקשה לא פרקטית, כי אותו משהו שעשינו, ואותו אנחנו מבקשים להפסיק, נולד גם הוא מצורך, וחשוב למצוא לו מענה, גם לאחר השינוי המיוחל. בסופו של דבר הצורך הזה ימשיך לדרוש גם הוא להתמלא.

למשל להגיד לעצמי, "מהיום אני לא אוכל מתוק" מבלי לבחון מה ה"כן" שאני מציעה לעצמי, כאלטרנטיבה, ייצור וואקום בצרכים שמאוד חשובים לי, ולא יאפשר לי לשמור על ההתחייבות הזו לאורך זמן.

ניסוח הבקשה באופן קונקרטי ישים וברור. אני רוצה לדעת בדיוק מה הצורך העמוק שעליו אני מנסה לענות באמצעות השינוי המיוחל, ולזכור את המשמעות והחשיבות שלו במקרים שבהם האוטומט יבקש להשתלט עלי. והוא אכן ינסה, במיוחד בהתחלה, ולא רק.

להגיד לעצמי "מהיום אני מרזה", משאיר אותי במבוי סתום. השאלה שאני רוצה לשאול את עצמי היא מה זה אומר בפועל? מה אני מאמינה כרגע שיכול לתמוך בי בביצוע השינוי? האם אני רוצה להוסיף לחיי פעילות ספורטיבית? לאכול מסודר? להתחיל ספור קלוריות? ללכת לדיאטנית או לקבוצת תמיכה?

כשאני מבקשת מעצמי לעשות שינוי, זה עלול לקחת זמן. אני מוכנה לכבד את עצמי על הזמן שזה לוקח. משום שאני מבקשת מעצמי  לעשות שינוי של אוטומטים עתיקים, שנוצרו במטרה להגן עלי ולהועיל לי.

לכן אני ממש לא רוצה להילחם בהם, ולמעשה להילחם בעצמי, מלחמת חורמה.

הכללים הללו אפקטיביים גם לגבי בקשות מאדם אחר.

אז איזו בקשה הייתם רוצים לבקש מעצמכם למען עצמכם?

יעל טומשין

יעל טומשין

אני יעל, בת 45, מלווה נשים באמצע החיים, שמתבלבלות לחשוב שהמשמעות של להיות במודעות עצמית זה להסתובב עם רשימת מכולת של "מה ואיפה אני לא בסדר".אז אני עוזרת להן להכיר את עצמן, להבין מה כואב להן בסיטואציה מאתגרת, ומה מקור העצמה שלהן, ולהכיר שיטות פרקטיות ליצירת תקשורת מחברת ומקרבת, קודם כל לעצמן, ואח"כ לצד השני, למרות שהוא נשאר בדיוק אותו דבר.
יעל טומשין