הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

לפני כמה שנים חיפשתי איך לקדם את העסק שלנו (סקרים ומחקרים עבור ארגונים) ופתאום מצאתי את עצמי מחפשת אחר היעוד שלי.

מה את רוצה?

אחת השאלות ששאלו אותי היתה: "נתחיל מההתחלה, מה את רוצה?" התשובה שלי השתקפה בפרצוף עם סימן שאלה עקום מרוח עליו. בתוכי תהיתי: "אני? מה אני קשורה לעניין?".

במהלך כמה ימים של הסדנה, וכמו פופקורן, בכל פעם קמו אנשים ואמרו "וואו, הבנתי מה היעוד שלי!"

הגבוה הפרטי שלי חזר מהסדנה והכריז: "הולך להיות מרתוניסט" אחרי כמה חודשים בודדים החליט להקים את "רצים עם רמי" ובכך מצא את ייעודו כמי שיקדם את המודעות לפוסט טראומה באמצעות קבוצות ריצה.

המנחים ניחמו אותי ואמרו לי:  "אל דאגה, זה יקרה לך. גם לי לקח 10 חודשים להבין".

החיפוש הוא הייעוד?

מאז עברו כמעט 7 שנים.

בשנים האלה עשיתי מסע בחוץ ובפנים לחיפוש היעוד.

קראתי המון. ספרים, פוסטים, מגזינים. עשיתי איזה מליון תרגילים אונליין ואופליין. איך אני רוצה שיזכרו אותי, מה הייתי רוצה שיגידו עלי, מה חלמתי כשהייתי קטנה, מה עושה אותי מאושרת. עדיין הרגשתי שמשהו חוסם לי את הגישה למידע הזה. באמצעות דמיון מודרך הגעתי בהתרגשות לחדר לבן וחיפשתי. חיפשתי רהיטים, אנשים ורמזים כמו בלשית מתחילה שחושדת בכשרים. גורנישט.

החיים והשגרה שאבו אותי מהעיסוק האובססיבי שלי במציאת הייעוד. תפסתי טרמפ על יעוד של אחרים. מסייעת להשגת המטרה הראויה. בונה יחד איתם את החלום הכי מרגש. מדי פעם חוזרת לשאול – מה עניינים? מה עם הייעוד שלי? וכלום! נאדה!

התייעצתי שוב ושוב וקיבלתי תשובות מעניינות כמו: "כנראה החיפוש שלך הוא הוא היעוד".

אני מולטי!

ואז גיליתי שיש לי משהו שאפחד מהמומחים לא עלה עליו. אני מולטי. ליתר דיוק "מולטיפוטנציאלית multipotentialite"  ובחיבה גדולה מולטי. זה קרה אחרי הצפייה בהרצאת טד של אמילי וופניק המגניבה.

זה אומר שיש לי כמה ייעודים אפשריים. תחומי עניין רבים שאני נהנית ללמוד אותם ולחפור בהם. עברתי במשך השנים דרך תחומים רבים: תכנות, הוראת תכנות, בניית אתרים, עיצוב אתרים, שיווק אופליין, שיווק אונליין, מרצה בתחומים שונים, מכירות, עיצוב גרפי, עוד המון תתי תחומים והתמחויות וגם באמהות החלטתי להשקיע ובעוד המון דברים שנגזרים מהיותי אם ואשה בישראל.

ההרצאה של אמילי שינתה את הגישה שלי לעניין לחלוטין ומאז כבר לא הייתי 'פגומה' יותר, לוקה בתסמונת הייעוד החסר.

נרגעתי.

בשנה האחרונה עשיתי מסע פנימי לחיפוש הנתיב המתאים לי עכשיו. שאלתי את עצמי שאלות והרהרתי בהם, עשיתי מדיטציות ארוכות וחפרתי פנימה. מגלה אזורים לא ממופים במסעות ארוכים לתוכי. שאלתי שוב ושוב מה עלי לעשות?

מה המשימה שלי?

להפתעתי, התשובות הגיעו. לא בצורת ייעוד אלא יותר בצורה של משימות.

מבלי להתכוון לשינוי והשפעה בעולם שפעמים רבות מאוד מאפיין ייעוד, מצאתי את עצמי עם משימה חשובה. להצליח להיות אני ולהצליח בזכות היותי מי שאני. ומי אני? אני המון דברים וככזאת, אני יכולה להצליח במגוון תחומים ולהביא את התובנות והניסיון שלי לתוך כל תחום.

אבל באיזה תחום לפעול? שאלתי את עצמי.

עצמי ענתה לי. סתומה תעשי משהו. (ככה היא, חצופה)

עלה לי רעיון. ועשיתי.

הקמתי את פרובינציה כפי שאני רוצה ואוהבת. לא כפי שצריך ומקובל.

בניתי את 'עצמי'. גדלתי עם האנרגיה של האתר הזה. למדתי דברים חדשים. המונים.

ברמה הטכנית, יש עוד הרבה לאן לגדול ולהתפתח אבל לא על זה התכנסנו כאן.

ברמה האישית היו אתגרים: להגיד לא. לתקן אחרים. לאכזב. להאמין בדרך. להיות עקבית. להחליט החלטות בלי אילוצים. רגע. פה קבור איזשהו כלב.

מזתומרת להחליט בלי אילוצים?

זה כמו להגיד "אני רוצה", אבל עם רמת מחויבות יותר גבוהה.

האם אני יודעת מה אני רוצה?

מודה שהמנגנון שלי כאן היה לא מפותח. לא רציתי כלום. הסתדרתי עם מה שיש, כמו המתמודדים במאסטר שף שמצליחים להוציא מנות מתוך קופסאת הפתעות.

מתוך הקופסא עם המגוון המצומצם הצלחתי לעשות לא מעט. חיברתי פאזלים מטורפים, חיברתי, פירקתי, הפכתי ומצאתי והכל בתוך סוג של קופסא עם הכותרת "זה מה יש".

אבל כדי ליצור משהו שהוא מאה אחוז שלי, מתוכי. כשאני לא מחקה שום דבר קיים, כשהכל נובע מתוכי, זה מצב שהוא תוצאה של אימונים קשים.

אימונים של חודשים של לשאול עשרות פעמים ביום: "רגע, מה אני רוצה?"

בתחילה האינסטינקט ענה במקומי: כלום! כלומר חוץ משלום עולמי וזה.

לאט למדתי לענות כמו שצריך על השאלה הזו. עונה תשובות ענייניות כמו "מים, בא לי מים" או "בא לי כריך טונה".

עם התקשורת המחודשת הזו נבנה סוג של אמון עם עצמי שאפשר לי לבקש מעצמי דברים יותר גדולים, לאפשר לחלומות שלי להגיע, להציג את עצמם, תוך שאני לא מוותרת לעצמי ומפסיקה לראות את הדברים מכל הכיוונים אלא רק מכיוון אחד: שלי.

טוב, כמובן שזה עד שהילדים צועקים "אמא, הוא נשם עלי".

אז תקשיבו לעצמכם, כבדו את המחשבות שלכם, את הרצונות שלכם ואז אולי יעזו החלומות שלכם להיות שם מולכם. ברורים, בהירים ומוכנים להיות מוגשמים.

שתפו אותי במחשבות שלכם על מציאת הייעוד. אני סקרנית לשמוע אתכם.

עקבו אחרי

מזי סולומון

מקימת האתר פרובינציה, סקרנית, חובבת מוזיקה ושטויות.
נשואה לאחד גבוה ומגדלת 2 בנים ובן. בדרך כלל מרוצה מהם.
אוהבת לכתוב, לפטפט ולהוביל אנשים להיות יותר טובים לעצמם ולאחרים, אם בא להם.
מומחית באסטרטגית תוכן ומאמינה שאנשים עושים עסקים עם אנשים שהם מתחברים אליהם.
מקיימת פגישות פיצוח חד פעמיות שמאפשרות לראות את הנתיב האישי שלכם יותר ברור. אני שיניתי את חיי לחלוטין בחיפוש אחר אושר שמחה ואהבה ומשימת חיי היא לעזור לאחרים לעשות את השינוי שהם צריכים כדי להיות מאושרים.
אני מתלהבת, אופטימית ובעלת קול פנימי שהיא חתכת נודניקית שאין לתאר (:
עקבו אחרי