מי אמר שדוקו חברתי, הוא לא סקסי, מרחיק צופים ולא מביא רייטינג?
5.0דירוג כולל

סרט דוקו חברתי אותנטי, אנושי, עם סוף טוב, חברתי, מועיל גורם לאנשים להתרגש ולהתחבר לנושא הסרט. 

רוצים דוגמא? בשנת 2,000 יום לאחר ההפסד בבחירות לנשיאות ארצות הברית, החליט סגן נשיא ארצות הברית אל גור להילחם למען שמירת כדור הארץ ויצא למסע של הרצאות ברחבי ארצות הברית. הבמאי, דייויס גוגנהיים התלווה למסעותיו והתוצר הוא סרט הדוקו ״אמת מטרידה״ שהציג תחזית של התחממות גלובלית שטלטלה את העולם.
הסרט הפך לאחד מסרטי התעודה המצליחים ביותר. מעבר להצלחה המסחרית הסרט גם הצליח להעלות לסדר היום הציבורי את אחריות האנושית להרס כדור הארץ.

בשלב הזה, החלטתי ללכת עד הסוף עם הרעיון, לרתום את המגזר העסקי בארץ במסגרת של "אחריות תאגידית", בה חברות מאמצים לעצמם עמותה או נושא חברתי שאותו הם מממנים ומקדמים דרך סרטי דוקו קצרים.

 סיפור סרטו התיעודי של אל גור הוא אחד מסיפורי ההשראה מבחינתי לחשיבות הז׳אנר של הסרט התיעודי, שמטרתו לא רק לתעד מציאות, אלא גם להעלות דרך סיפורים אישיים נושאים חברתיים למודעות הציבורית ולחולל שינויי אמיתי.

כיוצרת דוקומנטרית, שהנושאים החברתיים בערו בי שמתי לב כי עשרות עמותות פועלות במגוון נושאים חברתיים ואנשי עסקים רבים תורמים כספים מטרות חברתיות. האם זה מספיק כדי לשנות מציאות?

התשובה היא כמובן שלא. מה שמבחינתי באמת יכול לחולל שינויי חברתי אמיתי היא העלאת הבעיות החברתיות לסדר היום הציבורי באמצעות סרט דוקומנטרי קצר שמהווה מסע רגשי אל לב הצופה.
כיוצרת דוקומנטרית נתקלתי בקשיים הכרוכים בקבלת מימון לסרטים דוקומנטריים, וחוסר רצון של פלטפורמות שידור, ליזום או להקרין דוקו חברתי.

עורך בכיר באחד מזכייניות השידור הגדולות הסביר לי שדוקו חברתי, הוא לא סקסי, מרחיק צופים, ולא מביא רייטינג.

הפתרון: שילוב עסקים עם קולנוע חברתי

הגופים הרשמיים לא נענו החלטתי לבדוק מה קורה בעולם בתחום ומצאתי כי בארצות ובאירופה מגייסים את העולם העסקי למען עשייה קולנוע חברתי.

הנה כמה דוגמאות לשילובים כאלה של עסקים עם קולנוע חברתי:

אינטל העולמית מאמינה שחינוך הוא זכות יסוד לכל אדם, חינוך בני נוער ברחבי העולם
הסרט girl rising מראה כיצד מערכות החינוך משפרות את העתיד של אותם ילדים ובני נוער בסרט. היוזמה הגיעה ל- 900,000 נערות ונשים צעירות ב-16 מדינות ברחבי העולם מאז הקמתה.
איש העסקים ג׳ף סקול, יזם אינטרנט שם לעצמו מטרה חברתית, להפיק סרטי דוקו ועלילתיים שיעלו מודעות לנושאים חברתיים, אחד מהם היה סרטו של אל גור, בנושא שמירה על כדור הארץ
תועלת הסרט העלה בצורה משמעותית את המודעות לנושא של התחממות גלובלית.

בשלב הזה, החלטתי ללכת עד הסוף עם הרעיון, לרתום את המגזר העסקי בארץ במסגרת של "אחריות תאגידית", בה חברות מאמצים לעצמם עמותה או נושא חברתי שאותו הם מממנים ומקדמים דרך סרטי
דוקו קצרים.

בכל מה שנוגע לאמנות השכנוע וידאו הוא עדיין המוביל.

מאז הושק המיזם dostories365 הופקו עשרה סרטים במימון של חברות ועמותות.

דוגמאות לשני סרטים שהופקו במיזם ועזרו להעלות מודעות:
הסרט 'לוקחים נשימה' שם לעצמו מטרה להעלות מודעות למחלת הסיסטיק פיברוזיס, מחלה גנטית, כרונית ומקצרת חיים שמצריכה טיפול רב. הסרט מתאר את ההתמודדות של עדי בת השבע וטל בת העשרים ושמונה עם המחלה עדי חיה חיי ילדה רגילים לצד הטיפול האינטנסיבי במחלה, טל נישאה לפני שנה והביאה לעולם תאומים. שתיהן ממשיכו להיאבק במחלה, עד שימצאו לה תרופה.

דוגמא נוספת הסרט 'ריצה למרחקים ארוכים', המוצג בכותרת הפוסט, הוא סיפורו האישי של רמי יולזרי, אשר חווה פוסט טראומה בצבא. הסרט מתאר את חיי היום יום של רמי כנפגע פוסט טראומה, תוך הפיכתו לבעל ולאבא. לפני כחמש שנים, הקים רמי קבוצה, 'רצים עם רמי', דרכה הוא עוזר לנפגעי פוסט טראומה אחרים באמצעות הריצה. הסרט מציג את מערכות היחסים השונות של רמי בחייו והרצון לנצח את הפוסט טראומה, בדרכו הייחודית והשנונה.

ציפי קרליק

ציפי קרליק, כתבת עצמאית (ערוץ 10, ערוץ 1) במאית ויוצרת סרטים. פיתחה מיזם לאנשי עסקים שמטרתו היא להעלות מודעות לנושאים חברתיים, זהו מיזם חדשני בישראל, המקדם עמותות ומבדל עסקים באמצעות סרטי דוקו חברתיים. הסרטים מבוססים בדרך כלל על אירועים עכשוויים ונושאים אקטואליים. המיזם מחבר בין אנשי עסקים בעלי מודעות חברתית, עמותות ואנשים בעלי סיפור אישי הזקוקים לשינוי.