הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני


אז הסיפור מתחיל בערך ככה:

נכנס יהודי לחנות ספורט, ומבקש מכנסי ריצה.

היהודי, צריך לומר, הוא גבר נמוך קומה, בגיל העמידה, עם קצת עודף משקל, מעשן כבד, עם נטייה נורמלית להזעה בקיץ, ואנחנו מדברים על שלהי חודש יולי 2013.

ואז הזבן, או המוכרן, או סמנכ"ל המכירות והשווק של החנות – תקראו לזה איך שאתם רוצים, בחור בגיל של הבן של היהודי המבוגר, גבוה ממנו ב 30 סנטימטר, עם מלא קוביות בבטן, מחייך בנועם והולך להביא את המכנסיים המדוברים.

והנה, הפתעה: לא מדובר במכנסיים.

זתומרת, זה לא נראה כמו מכנסיים נורמליות לגבר בגיל העמידה, נמוך קומה, עם קצת עודף משקל שמזיע ביולי.

זה נראה יותר כמו שילוב של מחוך יחד עם תחתוני לחץ.

טייטס קוראים לזה

האסוציאציה הראשונה שעלתה לי לראש, זה שמדובר בתחתונים נגד טחורים, כי אצלי בבית כשדיברו על מכנסיי ריצה, התכוונו למכנסי התעמלות. משהו פשוט כזה, עם גומי במתניים, וכיס מאחורה. כמובן שניסיתי להעמיד את נציג המכירות על טעותו, ולהסביר לו לאט ובסבלנות שאני מחפש מכנסיים כדי לרוץ איתן, בגלל שהצטרפתי לקבוצת ריצה למתמודדים עם פוסט טראומה, ואמרו לי שצריך להגיע לאימון לבוש בהתאם, אבל ההוא בשלו.

אדוני, זה מכנסיים שרצים איתן, תאמין לי, אני מקצוען. אה, וקוראים לזה טייטס, לא מכנסי ריצה, וזה סבבה של מכנסיים, זה מבד דרייפיט, וזה יחזיק לך יפה יפה את החבילה ככה שכשתרוץ לא תרגיש בכלל, ומה זה תהנה מזה, חבל"ז, ועוד כהנה וכהנה ביטויים שאת רובם לא ממש הבנתי.

אמרו לי לבוא לבוש בהתאם, אז קניתי, והלכתי הביתה בלב כבד, מרגיש כמו ילדה שהכריחו אותה ללכת לחוג בלט עם הטייטס המגוחך הזה.

ועכשיו נחזור קצת אחורה, נדלג קדימה, ונבין מה קורה באמצע.

הסיפור עם הטייטס היה תחילתה של מערכת יחסים מאוד מורכבת עם שני עולמות: עולם הריצה, ועולמם של המתמודדים עם פוסט טראומה.

את הראשון לא הכרתי בכלל, את השני הכרתי, אבל לא ברמה האינטימית שלו. החיבור של שני העולמות, נקרא "רצים עם רמי", קבוצת ריצה לאנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה, על רקע של טרור או מלחמה.

פנס מאיר, בתוך מנהרה חשוכה

המיזם המוזר הזה לכאורה, נולד משיתוף פעולה בין עמותת נט"ל, לבין רמי יולזרי, איש יקר שמנהל רומן ארוך שנים עם הפוסט טראומה, ובכל פעם שהיא עולה לו על העצבים הוא יוצא לרוץ, במקום לנסות לשכנע אותה להתנהג יותר יפה.

ואני פשוט נתקעתי באמצע, בתפקיד איש הטיפול שמלווה את הקבוצה המופלאה הזו, שכוללת חבר'ה שמתמודדים עם פוסט טראומה, יחד עם חבורת מתנדבים שמכירים את הטייטס מהצד היותר פנימי שלו.

ואז מתברר לך שהמיזם הזה לא מוזר בכלל. הדבר הזה שנקרא "רצים עם רמי", הוא סוג של פנס מאיר, בתוך מנהרה חשוכה, מנהרת הפוסט טראומה. ולמנהרה הזו כמו לכל מנהרה טובה, יש פירים כאלה, שאתה יכול מידי פעם להוציא את הראש החוצה ולקחת אויר. יש ימים עם הרבה פירים, ויש עם פחות, אבל הפנס הזה עוזר לך למצוא אותם יותר בקלות.

אז נכון שזו קצת פאדיחה בהתחלה ליהודי בגיל העמידה, לצאת מהבית לבוש בטייטס כדי לרוץ יחד עם חבורת המופלאים הזו, אבל כבר היו לי פאדיחות בחיים, וזו אחת הנעימות שבהן.

 

רצים עם רמי

 

לפרטים נוספים על רצים עם רמי 

 

אבנר ינאי

אבנר ינאי מלווה את קבוצות הריצה של רצים עם רמי.
עוסק בפסיכותרפיה (CBT), ביופידבק, הנחיית קבוצות, עיסוי רפואי

Latest posts by אבנר ינאי (see all)