הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

כבר תקופה שאני מנסה לכתב פוסט ראוי, ולא מצליחה. אבל אז נפלה עליי דעתי, והבנתי.

מי קבע מהו פוסט ראוי?! ומהו פוסט לא ראוי?! הרי פתחתי את בלוג הזה כדי שישמעו אותי ושאוכל לדבר על הדבר שאני הכי אוהבת, מוזיקה. בעצם ניתנה לי במה ענקית ואני מרוב אדישותי ופחדנותי לא קלטתי את גודל הדבר. #סתומה

כבר כמה חודשים שאני מספרת סיפורים לעצמי ומצליחה לקלקל לעצמי כל פעם מחדש!
נכון, עברתי תקופה קשה, פאק איט!  יש כל כך הרבה אנשים שעוברים דברים קשים ומצליחים להתמודד ולצאת מזה. אז למה לעזאזל אני עדיין נמצאת בתוך התקופה המגעילה הזאת? הגעתי למסקנה שזו אני שבוחרת לא לצאת מהתקופה הזאת.

הנשמה רוצה לצאת ולפרוח אבל המוח והמחשבות מעכבים את כל מה שאני רוצה או ארצה לעשות, ונפלה עליי רוח הכבדות. #איכס

קיבלתי מחמאות רבות על הבלוג, ונדהמתי לגלות שאנשים מחכים לפוסטים  לקרוא, מדהים לא? (מחייכת ילדה קטנה שקיבלה סוכריה)

הייתי עסוקה כל כך בעולם שלי עם המחשבות הטורדניות שלי, שלא איפשרתי לעצמי לעשות מה שבאמת רציתי – לכתוב. כל כך הרבה טיוטות ופתקים באייפון שבזמנו נראו לי כמו רעיונות טובים לפוסטים, אבל ביטלתי את עצמי בגלל הפחדים וחלילה שאצליח לברוח מאזור הנוחות שלי.

ניסיתי לחזור לכתוב, וכל פעם שניסיתי או שנתקלתי במחסום כתיבה קשה או שמה שכתבתי לא היה מספיק טוב. הרגשתי שאין לי תשוקה או דרייב לעשות דברים ולהתפתח. יחד עם השיתוק מהפחד לזוז מאזור הנוחות שלי,  קיבלתי שילוב מנצח של חוסר מעש ופחד מהמחר.

הרגשתי שאני לא עושה כלום עם עצמי, מתה מבפנים ואין תחושה יותר נוראית מזו.

כל פעם שדיברתי עם חברים, הם ייעצו לי שטויות כמו חסרה לך אהבה וזה מה שייתן לך עניין ותשוקה #בולשיט!

מרגישה שזה לא ממש יועיל לי בימים אלה. עוד עצה היתה לעשות את הטיול של אחרי צבא. לא משהו רע, פשוט שבשביל הטיול צריך לעבוד. לעבוד אומר לחכות עד ש. ולמעשה מה שאני מחפשת הוא כיוון!

כל פעם שחיפשתי רעיון לעשות משהו או להתנסות בדבר חדש, דיכאתי את עצמי ברעיונות ופחדים: למה בכלל להתאמץ מראש או לנסות?! הרי באיזשהו שלב אני אפרוש או שיקרה משהו שלא צפיתי.

כאן הבנתי את גודל הבעיה: אני לא מוכנה לקחת סיכונים.
חוויתי בעבר אכזבות שונות שהובילו אותי לבנות חומה סביבי כדי שאני לא אפגע. אבל אם לא אקח את ההזדמנויות שאני רואה, אני לא אפרח, המצב הנפשי יישאר ירוד והכי גרוע –  לא אתקדם כלל.

לוותר על עצמי מראש? אני צעירה מדי בשביל לפרוש כל כך מוקדם.

אחרי שיחה טובה עם המנטורית האישית שלי, הבנתי שאני חייבת לצאת מאזור הנוחות שלי ולהתחיל לקפוץ על הזדמנויות. without ifs or buts!
החלטתי שאני רוצה לראות עולם, גם אם זה דרך הרצאות בטד להיחשף לאנשים ולסיפורים או אם זה פתאום לברוח לפסטיבל רוק מטורף עם חברים. אם אתחיל לחשוב על תירוצים ותנאים שלי, לא רק שלא אצליח לצאת מאזור הנוחות שלי אלא  אחיה באותו מעגל משעמם וחסר גיוון שאני מתחילה להרגיש אותו. זה קשוח על בחורה בת 21 לחיות באותו גוון ולא לנסות דברים חדשים.

אז קדימה מי איתי?

מחכה להצעות והזדמנויות של דברים לעשות, ואני מאמינה שאחרי שאצליח למחוק את כל המחשבות שלי המציקות אני אהיה זו שתציע לכם את ההזדמנויות והצעות 🙂   

מסיימת עם  שיר מאוד אהוב עליי, שמזכיר לי לחיות בלי פחד 🙂

 

ירדן אייזיק

ירדן אייזיק (20) ראשונה לדעת איזה שיר מתנגן, מכירה את כל מילות השירים וחובבתסוגים שונים של מוזיקה כמו: אינדי, פופ, רוק, פסיכדלי, ישראלי, דיסקו, סבנטיז, קלאסיקות.חולמת להיות עורכת/מפיקה מוזיקלית.