היום אני פאשניסטה למידות גדולות אבל לא תמיד היה לי את הבטחון העצמי שיש לי עכשיו.

אחת הבעיות הגדולות שלי בחיים הם חוסר השלמה עצמית, לקח לי המון שנים והמון לילות של בכי, כדי להבין שככה אני- גדולה!

כל כך הרבה הכחשה, כל כך הרבה תסכול והלקאה עצמית, על פאקינג מה? אני בחורה גדולה.

אוהבת לאכול בגדול, אוהבת לצחוק צחוק גדול ומתגלגל, וכן על כל הגודל הזה להתלבש בנועזות שאופיינית רק לי. זו אני. ולמה לעזאזל אני מנסה לברוח מזה?

אפס בביטחון אצל הפאשניסטה

כשסיימתי את התיכון הייתי עם אפס ביטחון עצמי, מבוהלת. הייתי אילמת, הקטנתי את עצמי בכוונה, לא העזתי להתלבש לפי הטעם שלי, כדי לא למשוך תשומת לב נוספת לגודל שלי.

לא הייתי נאמנה לעצמי.

אני לא אהבתי את עצמי, איך לעזאזל ציפיתי שמישהו אחר יאהב אותי.

עם הזמן ואחרי הרבה מאוד עבודה עצמית, גיליתי שיש לי קול. שאנשים נהנים להקשיב לי. שאני שנונה וחדה, שיש לי סגנון לבוש ייחודי, כי העזתי ללבוש מה שהתחשק לי.

כן כן, על כל הגודל הזה! ולזרוק זי@# על כולם.

גיליתי שאנשים רואים בי מעבר למה שאני רואה את עצמי. הם רואים מעבר לשמנה ולאפסה. הם אוהבים להיות סביבי.

מישהו פעם אמר לי "בימים שאת לא באה לעבודה חשוך כאן, שקט כאן, אין את האור שלך" הסתכלתי עליו והעיניים שלי זרחו מאושר, עוד חותמת לזה שרואים אותי. 

תאהבי את עצמך כבר!

אז מתי פעם אחרונה עמדת מול המראה ואמרת "אני אוהבת את עצמי". ומתי בפעם האחרונה הרגשת שלמה עם מה שלבשת כשיצאת מהבית?

היום כשאני נעמדת מול המראה, מרוח לי על הפנים חיוך של "יופלה" מאוזן לאוזן. אני בדרך להגשמת החלום שלי, ליצור קולקציה שמתאימה לי, שתהיה לי אפשרות לבחור את הבגד ולא שהבגד יבחר בי.

אני אוהבת לקום בבוקר, להתארגן להתאפר, להתלבש ולעמוד מול המראה ולהגיד "אני אוהבת את עצמי, כל קילו וקילו, כל שלב בחיים שעיצב אותי והפך אותי לאישה שאני היום.

פאק איט! אני מהממת, יפה, חדה ואינטליגנטית ואף בן זו@#$ לא יגרום לי להרגיש אחרת".

 

 

 

עדן אייזיק

פאשניסטה במידות גדולות. בדרך להשקת הקולקציה הראשונה שלי למידות גדולות. גם לנו, מידות 42 צפונה, מגיע אופנה לא מתפשרת. מגיע לנו להתלבש בסטייל, מגיע לנו להרגיש יפות והכי עדכניות שיש, מגיע לנו להרגיש שייכות!