הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

אין גבר שלא אוהב ציצים! אני יכול להסכים יש גם כאלו שאוהבים גם תחת. אבל הציצים כבודם במקומם מונח וזה לא משנה מתי ואיפה ציצים הם ציצים. האומנם? תמיד? בכל גיל? בכל מצב? בואו נבחן את המצבים:

בשלב הראשון נמצא את החרמנות.

היא זו המוציאה אותנו מהבית בכל מזג אוויר ומצב רוח לצאת לחפש סקס. הסקס לכשעצמו הוא בסה"כ מופע הישרדות והמשכיות הגזע. כך המח שלנו מחווט בשביל להמשיך את השושלת הוא מפריש חומרים המעוררים את התשוקה הזו שלא מעניין אותנו כלום רק להיות עם הפרטנר שלנו להישרדות המשותפת. דרך אגב לא צריך להיות שתויים בשביל להיות חרמנים אנחנו עושים שטויות גם בלי אלכוהול.

דרך אגב שתיים, הורים המודאגים משידוך גרוע של בני הזוג לילדים שלהם צריכים פשוט לחכות שהתקופה החרמנית תעבור והם כבר לבד יפקחו את העיניים ויסתלקו. אם נלחץ עליהם להיפרד בזמן שההורמונים בשיאם הם יעשו רק דווקא ויגררו אתכם לממן להם את החופה ולא אחרי הרבה זמן גם למדרגות הרבנות רק בלי האופציה לקבל את ההחזר על ההשקעה בחתונה.

בשלב השני ההתאהבות.

הטבע כמו הטבע מה הוא לא יעשה על מנת לשמור עלינו. פרי התשוקה של השלב הראשון זוכרים? הוא הצאצא שהבאנו בעבודה משותפת והמטרה של ההתאהבות  והאהבה היא לגרום לבני הזוג להישאר האחד עם השני ולא לחפש בני זוג אחרים כי הם צריכים לגדל את הצאצא המשותף.

מי מגרד את הראש עכשיו ומחפש את הקשר לירידה בכמות הסקס בנישואין? אז לא טעיתם זה בדיוק השלב שבגידול הילדים אנחנו כבר לא כל כך חרמנים. זה לא קשור באברי הרבייה שלנו או בחשק או במשיכה לבן.בת הזוג זה הכל עניין של חיווט. האהבה שומרת עלינו שנגדל את הילדים להמשיך את השושלת.

השלב השלישי האינטימיות.

הצאצאים פרחו מהקן ואנחנו נשארנו שנינו. הסקס בגיל השלישי הוא כבר לא חרמני הוא הרבה יותר איטי, מושכל ורומנטי. אז מהו? אם הוא לא חרמנות או אהבה?

הדבר ההוא נקרא אינטימיות, מערכת יחסים שבה אין לנו דאגות גידול ילדים וההישרדות שלהם אלא דאגה להישרדות שלנו ממחלות וזקנה. בגיל השלישי אנחנו חולקים חיים או עם בני הזוג הוותיקים שלנו שאנחנו מכירים הכי טוב והכי אינטימי עד לרמת הידע בע"פ מתי לקחת איזה כדור ללחץ דם/סוכר/כולסטרול ועוד מרעין בישין או עם בן.בת זוג חדשה שגם איתם חולקים את האינטימיות של הכדורים כי אם להזדקן הכי טוב ביחד.

אם להזדקן גם כשהחרמנות לא משהו והאברים לא מתפקדים בשיאם תמיד כדאי להזדקן בשניים ובשביל להחזיק זה בזה הטבע נתן לנו במתנה את אם האהבות והיא היחסים האינטימיים.

אם הגעתם עד כאן אתם בטח סקרנים מה בנוגע לציצים. הרי רק עכשיו סיכמנו שגברים לא חייבים אותם ולא בכל גיל. המח סיפק לנו חלופות אחרות. אז אפשר לחיות בלי ציצים? הייתכן כצעקתה? אני לא מקנא בעולם הפרסום שהולך לחטוף טלטלה שהוא לא יתאושש ממנה כשיתגלה שגברים לא חייבים ציצים.

אבל בדיחות לחוד ומציאות לחוד מפני שלא מעט גברים אין להם את הפריווילגיה הזו לבחור האם לאהוב ציצים או לא. הם ממששים פרוטזה. אהבת ליבם וברוב המקרים גם אם ילדיהם נאלצת לכרות שד או שניים. אז מה על האהבה שלהם? פעם זו הייתה אחת מתשע והיום גם אחת משבע וקצת חולה בסרטן וכורתת שד.

מה אז על האהבה? האם החרמנות שהיתה להם לאותו אישה שהביאו איתה ילדים והם כבר עוברים אוטוטו לאינטימיות תחזיק אותם יחד? מה מחזיק בין בני זוג או מפריד ביניהם האם הכל נסמך רק על האיברים האינטימיים המושלמים שלנו?

אבל אני, לא התחרמנתי איתך ולא הבאתי איתך צאצאים ואני בכל זאת ולמרות הכל מאוהב בך. אני רוצה רגעים אינטימיים עם הפרוטזה, התיתכן אהבה שאין בה ציץ ואין בה רביה?