הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

גילוי נאות – אני רופאת נשים. יתרה מכך, בעלי הוא גינקולוג, חלק ניכר מחבריי הטובים הם רופאים ואחיות, אפילו הבת הגדולה, האשכנזיה, רוצה לעסוק במקצוע. הקטנה, המרוקאית למחצה, בינתיים רוצה להיות סנאי מעידן הקרח. שתהיה מה שבא לה כמובן, אני לא מתערבת, כל עוד בעלה יהיה רופא.

צירים זה הכאב הכי חזק בחיים

ולענייננו: צירים זה לא הדבר הכי נעים בעולם, מקווה שתסכימו איתי עד כאן. זה נבדק מחקרית, הנשים מדרגות את צירי הלידה בתור "הכאב הכי חזק בחיים", אפילו לפני כאב הלב של "נגמר המבצע בדזיגואל" והסבל של "ילדים בחופשת פסח".

עכשיו הישענו אחורה, תעצמו עיניים ודמיינו סיטואציה לא מאוד נדירה בחדר לידה: יולדת עם צירים כואבים. היא הסתובבה עם נענוע אגן, שינתה תנוחות, היתה במקלחת, קפצה על כדור, עשתה נשימות סרעפת, קולות נמוכים ודמיון מודרך. מלוות לידה עשתה לה עיסוי ושמה רטיות רטובות על המצח, ריח השמנים הארומטיים בחדר מעלה זכרונות על ספא וילה גליליי. ואללק, לא עזר מספיק. האישה אומרת למיילדת שממש, אבל ממש כואב לה, והיא רוצה אפידורל.

אפידורל כן או לא

בינתיים מצב לא כזה מיוחד, אני יודעת. אבל ליד המיטה עומדים כמה בני משפחה נמרצים. הם משלבים ידיים, יוצרים מבנה דמוי קיר ובקול אחיד מוסרים למיילדת: "אין מצב, היא לא מקבלת אפידורל!"

אחת פותחת בתיאור מפורט ביותר (ואפילו מדי) של חמשת הלידות שלה, באחרונה היא פשוט עברה בשדה, התכופפה לרגע, הרימה את הרך הנולד והמשיכה ללקט גזר. "פעם כולנו ילדנו בלי אפידורל, אז מה הבעיה?!" השני מקריא מהנייד סיבוכי אפידורל מגוונים, מהקל של "ברור לך שהלידה תיעצר, ואז הם יתנו לך פיטוצין ויפתחו מים, ומשם דרך ישרה לקיסרי, זה מה שאת רוצה?", ועד לשיתוקים ומוות מביך, וחוזר חלילה.

"לא ציפיתי שככה יכאב, אני חלשה מדי?"

והאישה בוכה. לא ברור ממה יותר – הכאבים או תחושת הכישלון. "תכננתי לידה טבעית, אבל לא ציפיתי שככה יכאב, אני חלשה מדי?" והפחד כמובן. "זה באמת יעכב לי את הלידה? יביא לניתוח? נזק אחר?"..
יודעים מה משותף בין סוסי פוני לרגשות שליליים? שניהם ממש לא נחוצים בלידה. למרות שסוסי פוני הם כאלה חמודים, אז אולי הם בכל זאת יכולים לעזור.. עזבו, בדיחה לא מוצלחת. סטגדיש.

אני הולכת ממש לזעזע אתכם עכשיו, אבל מחקרים גדולים ורציניים הראו שאפידורל לא מעלה שיעור של ניתוחים קיסריים. אני מתנצלת, קומו מהרצפה, הייתי צריכה לבקש שתשבו או משהו. זוכרים את המונח "מטה-אנליזה" מהפוסט על הגלולות? סקירת ספרות של מחקרים טובים בנושא מסוים? אז יש גוף שנקרא "קוקריין", שעושה מטה-אנליזות מעולות, והרבה מההנחיות הרפואיות מסתמכות על מסקנותיו. חפשו מאמר של קוקריין על אפידורל מ-2011. מעל שמונת אלפים נשים, שתי קבוצות – עם או בלי אפידורל – אותו שיעור של ניתוחים קיסריים. הופה היי ומחיאות כפיים.

משך הלידה מתארך רק ב- 13 דקות

לגבי משך הלידה – טוב, צדקתם, באמת יצא לחוקרים שאפידורל מאריך לידה. אבל חכו, מוכנים להלם נוסף? אתם יושבים? טה-דה-דה-דאאאם! ההארכה היא רק בשלב השני של הלידה, אחרי שמגיעים לפתיחה מלאה, ההוא שבד"כ לוקח שעה-שעתיים, ונחשו בכמה? ב-13 דקות!! שיואו!! אם, נגיד, היולדת תכננה לתפוס אוטובוס מייד אחרי שהתינוק יוצא – היא באמת יכולה לפספס אותו. זה יכול להיות משמעותי גם אם, נגיד, זרם לה ללדת ביום שני והילד אולי ייצא ביום שלישי, וייזמיר!

טוב, אה ליטל ביט רצינות. בכל זאת נושא חשוב, מעניין לפחות 46.7٪ (נכון ל-2015) מהיולדות. ברור שלאפידורל יש תופעות לוואי. גם לאקמול. ולתרופות הומיאופתיות. וליציאה מהבית – יודעים כמה תאונות דרכים יש בשנה? ולהכנת חמין – בטוחה שאם יעשו על זה מטה-אנליזה, יראו שנשים שהכינו חמין נכוו מהתנור משמעותית יותר מאלה שרק באות לאכול אותו.
מתנצלת, רצינות מ-עכ-שיו. זה תופעות לוואי פה, לא סוסי פוני. אוי, שוב סליחה (לנה, קחי את עצמך בידיים!)..
מ-עכ-שיו!

אותה מטה-אנליזה משנת 2011 הראתה שאפידורל קשור לשיעור גבוה יותר, פי 1.422, של לידות וואקום. כלומר, אם בארץ וואקום מבוצע בכ-5٪ מהלידות, אפידורל מוסיף עוד 2٪.

אגב, לא כל כך הצליחו להסביר את הקשר, אחת ההשערות היא שלחלק מאותן הנשים שלקחו אפידורל יש לידות בעייתיות יותר, כאלה שקשורות גם ליותר כאבים וגם לצורך לסיים את הלידה באופן מכשירני. מבחינת תופעות לוואי פחות דרמטיות – אפידורל גורם לתת-לחץ דם אימהי, וכדי שזה לא יקרה נותנים נוזלים לוריד לפני הפעולה.

לנשים עם אפידורל יש יותר חום בלידה, יותר אצירת שתן (חולפת!) לאחר הלידה, והן אכן מקבלות יותר פיטוצין (מזכירה שבסוף זה לא מעלה את סך הקיסריים). אצל חלק מהנשים אפידורל גם יכול לגרום לגרד (שמטפלים בו בגירוד), בחילות וכאבי ראש לאחר הלידה. אגב, חשוב – החוקרים הראו שאפידורל לא קשור ליותר כאבי גב לטווח ארוך.

לא להיבהל! לא. באמת.

אה, ובאחד האתרים היה כתוב שאפידורל יכול "לפוצץ את הרחם" – אגיב על זה במונח פחות מדעי – "אההה-חה-חה-חה!!!".

חבריי והשראה לחלק מהפוסטים שלי mako the greatest כותבים "לא להיבהל, שיתוק כתוצאה מאפידורל מתרחש רק באחת מכל 15,000-50,000 לידות". ואוו!! זה לא מבהיל?? 170 אלף לידות בשנה – כלומר 11.3 נשים משותקות בשנה?! היכן הן?? חיפשתי בספרות – ואללה אין נתונים לגבי השכיחות. אולי כי זה מממממש נדיר?? אולי כי גם לידה בלי אפידורל יכולה להביא לחולשה (מדברים על לחץ עצבי ע"י ראש העובר, תנוחת לידה ועוד)? אולי כי השיטות השתפרו עם הזמן? מאקו, מהיכן הנתונים?

עוד משהו חשוב – זה לא שנותנים אפידורל לכל אישה שתופסים בקניון. זה נועד רק ליולדות שכואב להן. מי שלא כואב לה חזק מדי (כל אחת וה"מדי" שלה) – באמת שלא תיקח. אני אישית ילדתי בלי אפידורל – פשוט לא הספקתי, היו לי בדיוק ארבעה צירים כואבים, אל תשנאו אותי בבקשה. ובכל ציר חשבתי (בעצם, אחרי כל ציר, כי בזמן ציר אמיתי לא חושבים על כלום, זאת תופעה שעוטפת את כל הגוף והתודעה) – אלוהים, איך נשים שכואב להן ככה במשך שעות על גבי שעות שורדות בכלל?

לכאב עצמו יש תופעות לוואי

רוב ההחלטות בחיים הן עניין של עלות ותועלת. הידעתם, למשל, שלכאב עצמו יש תופעות לוואי? כאב גורם להפרשת חומרי סטרס, קטכולמינים, שיודעים לכווץ כלי דם ולהקטין זרימת דם לרחם ולעובר. בנוסף, התנשמות משמעותית בזמן כאב מורידה פחמן דו חמצני בדם, וזה יכול לגרום לסחרחורות עד כדי עלפון. כמו כן, עודף חמצן בדם האם (מה שקרוי אלקלוזיס נשימתי) יכול להשפיע לרעה על מעבר חמצן לעובר, והראו שאפידורל מעלה את ריכוז החמצן בדם אצל האם והעובר. תקראו באתר uptodate, יש שם קישורים למחקרים שמוכיחים את זה. ולא פחות חשוב – הידעתם שכאב חזק בלידה מעלה סיכון לטראומה פסיכולוגית, עד כדי הפרעת דחק פוסט-טראומטית?

לכל לידה מהלך שונה, כל עובר והכניסה שלו לאגן, כל אישה וסף הכאב שלה. לא הרופאים ולא המשפחה יכולים להרגיש את הכאב האישי שלה. אז בבקשה, תנו ליולדת להחליט בעצמה. אל תפחידו אותה, ואל תגרמו לה להרגיש כשלון, זה יכול רק להזיק.

אני יודעת שאתם אוהבים אותה ורק רוצים לעזור לה.
יודעים מה כן הוכח כמסייע לאישה בלידה?
תמיכה נפשית.
תחושת שליטה.
בטחון בצוות.
זה מה שיעזור להפוך את חווית הלידה שלה למוצלחת, אז לכו על זה.
שתהיה לידה כיפית!!

לנה שגיא-דאין

רופאת נשים שיודעת להסתכל על דברים מזוית אחרת, אימא לשתי בנות - אחת אשכנזיה והשניה חצי-מרוקאית, כותבת ספרים, אוהבת לבדוק שיטות קיימות ולאתגר כל מיני אמונות ולצחוק.