הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

מה הפחד הכי נפוץ של בני האדם? למות

מה מספר 2? פחד במה

מה יכול להיות יותר מפחיד מזה? למות בעודך מדבר מול קהל. (:

הכישלון הגדול

בתיכון התנדבתי להעביר שיעור בנושא איידס.

כשהמורה לביולוגיה פתח את השיעור וקרא בשמי קפאתי.

הסתכלתי על המורה בעיניים בעקשנות של בת 16 ואמרתי "לא."

אין לי מושג מה קרה שם בכלל ולמה פתאום לא בא לי להרצות מול הכיתה.

כישלון צורב שאף אחד לא זוכר.

חוץ ממני.

החלטתי שאני פשוט לא טובה בזה

ואז קיבלתי החלטה –

אם אני מוחקת את הבמה, אז אין פחד. הגיוני. 

זה לא שאני חוששת לדבר מול קהל או משהו, פשוט החלטתי שאני כנראה יכולה לשיר, לרקוד לנגן אבל לדבר – לא. לא אעשה זאת וזהו. 

אחרי הצבא עשיתי קורס יחסי ציבור שבו הייתי על סף עילפון בכל פעם שהגעתי מוכנה עם כתבה לשיעור, שוקלת אם לקבור את עצמי מתחת לכיסא כשיפנה אלי גדעון רייכר ויבקש שאעלה לדבר, או שפשוט לגמור עם זה ולספר את האייטם שבחרתי תוך שאני מתמוטטת מול כל הקהל בבית המלון המפואר.

אנחת רווחה נפלטה כשלא הצביע עלי הרייכר והקורס הסתיים. עשיתי הכל כדי להקטין את עצמי כל כך, שלא ישימו לב אלי ובאמת לא שמו לב אלי.

בלימודי התואר היו דרישות לדבר מול קהל כתנאי לציון. איכשהו קיבלתי ציונים סבירים גם בלי לדבר מול הכיתה. 

כשקרסו מגדלי התאומים בניו יורק, היה לי ילד בן 3 ולא היתה לי עבודה. החלטתי ללמוד תכנות בסביבת אינטרנט במטרה לעזוב את תחום השיווק ולתכנת בשקט, רצוי מהבית.

היה לי כל כך קל, שקיבלתי הצעה ללמד את הקורס, עוד לפני שסיימתי אותו.

כשהציעו לי: "בואי תלמדי קורס תכנות". אפילו לא הייתי צריכה לחשוב על זה. אמרתי "לא. אני מעדיפה לתכנת" בנימוס החלטי.

בשיחה פתוחה עם עצמי אמרתי: מה יכול לקרות? תפשלי? אז מה? גם ככה שום דבר לא הולך לך, מה, את לא יכולה ללמד Java Script למתחילים?

הפעם הראשונה שלי

אז אמרתי "אוקיי, מסכימה ללמד."

ואמרו לי: "סבבה, בעוד שבוע בואי להיבחן כמרצה."

רציתי שהאדמה תבלע אותי. מבחן?!!

לא ישנתי כמה ימים לפני, שאלתי את כל המרצים שהכרתי – איך עושים את זה הכי טוב?

אמרו לי תכיני רשימות. כרטיסיות. מצגת.

הכנתי.

למדתי בעל פה. לא ישנתי בלילות. הדופק איים להכריע והברכיים הרעישו כשהם נקשו רק מהמחשבה עלי עומדת מול כיתה ומדברת.

הייתי בטוחה שאני ארעד, שאני אתבלבל, שאני לא אהיה טובה בזה בכלל

וניחמתי את עצמי בכך שזה רק כמה אנשים שלא מכירים אותי ושגם ככה שום דבר לא הולך לי בענייני עבודה.

נכנסתי לכיתה להיבחן.

סגרתי את הדלת.

ניגשתי לשולחן,

נשענתי עליו בנינוחות,

נשמתי,

חייכתי כאילו אני עושה את זה שנים

והתחלתי לדבר על usability – איך לבנות את האתר נכון כך שאנשים יוכלו להתמצא בו בקלות. איך לא להמציא את הגלגל ואיך עדיין להיות מעניינים וחדשניים. 

איפה הנחתי את הרשימות שהכנתי שוב ושוב במשך ימים? לא יודעת, לא הייתי צריכה אותם כלל. 

אחרי חצי שעה, מישהו מהצוות הבוחן אמר לי "סליחה, לא נעים לנו לעצור אותך כי מרתק ומעניין וזה, אבל יש עוד אנשים שצריכים לקבל את ה- 10 דקות שלהם."

ככה התחלתי ללמד.

מאז לימדתי בהמון מקומות, המון נושאים ובכל פעם מכינה רשימות. בכל פעם לא מביטה בהם כמעט, אולי רק לוודא שלא שכחתי לומר את הדבר החשוב ההוא.

יש לי במה

היום אני מרצה בנושאים של נוכחות ושיווק דיגיטלי אותנטי, בלוגים, כתיבה אותנטית ברשתות חברתיות ולאחרונה כתיבה ככלי להתפתחות מואצת. מזכירה לעצמי שאת החומר אני מכירה היטב ויכולה לכתוב ספר על הנושאים עליהם אני מרצה. 

אני מתרגשת לקראת הרצאות אבל סומכת על עצמי שברגע שאפתח את הפה, יש לי מה להגיד,
לפעמים אפילו קשה לי לסתום את הפה. 

והנה כמה טיפים:

1. שנו את מה שאתם חושבים על כישלון

אני לא אוהבת להיכשל. מי אוהב? אפחד. נכון.

למדו את עצמכם להיכשל כחלק מתהליך ההתפתחות שלכם. למדו את עצמכם לחבב את הכשלונות. לצחוק עליהם.

אנחנו לא חושבים על תהליך לימוד הכתיבה של הילדים שלנו ככישלון, אנחנו לא חושבים על תינוק שלומד ללכת ונופל כעל כישלון. אנחנו מומחים בלהזהיר את עצמנו מהכישלון הקרב. כשלון הוא רק הדרך שלנו להתנסות, להתייעל, להשתפר. התייחסו לעצמכם כאילו הייתם הילדים שלכם. 

2. פחד במה ואגו

הפחד והחרדה הם הדרך של האגו שלנו לשמור עלינו.

זה מרגיש לא בשליטתנו בכלל הפחד הזה, אבל זה חלק מאיתנו וכדאי להבין יותר טוב מה הפחד הזה משרת והאם צריך אותו 20 שנה אחרי איזה ארוע שקרה שהיינו ילדים. למדו את עצמכם איך להתמודד עם הפחד והחרדה שלכם. מדיטצה, נשימות, דמיון מודרך, טיפול , רסקיו, מה שעובד לכם. 

3. מצאו מה עובד עבורכם

רשימות להרצאה זה מעולה, אבל לי למשל פחות מתאים להיאחז בסעיפים. כשאני מדברת, אני שולפת ממה שאני יודעת ומדברת אסוציאטיבית. לי הכי קל לספר סיפור. זה מה שאני מציעה הרבה פעמים כשמישהו לא יודע איך להתחיל. ואז, המשפטים הראשונים הם ההתחלה של הסיפור. בנטוורקינג אני יודעת שלפי ההנחיות "כדאי" להגיד את השם שלנו בהתחלה אחכ מה אנחנו עושים ואח"כ מה אנחנו צריכים. אבל עם השנים למדתי לא לעשות מה שצריך, אלא מה שנכון לי לעשות. 

יש המון דרכים להעביר הרצאה או הצגה עצמית. תבחרו מה שהכי נכון לכם, לאופי שלכם. לא בהכרח מה שצריך או מה שאנחנו מצפים מעצמנו.

ברגע ששיחררתי את עצמי מ"איך צריך" וסמכתי על היכולת שלי לפתוח את הפה ולדבר, הכל עבד לי יופי.

4. תהיו מעניינים

במעגלי נטוורקינג אני משתמשת בתוכן כמו טיפים, או סיפור אישי חזק או מה שמרגיש לי נכון באותו רגע ומאפשרת לעצמי לזרום ופשוט לדבר. בדרך כלל, אני שומעת אנשים אומרים "איך קוראים לזותי שסיפרה על הנעליים המצחיקות" כשהם מתכוונים אלי. יותר חזק בעיני שיזכרו מה אני יכולה לתת להם מאשר את השם שלי במצבים כאלה. גם ככה רוב האנשים לא זוכרים שמות. אבל חיוכים כן (:

5. תסמכו על עצמכם

אם יש לכם כמה שורות ראשונות טובות, זה יביא לכם קשב ועיניים סקרניות. אם מקשיבים לכם, יותר קל לזרום ולדבר. תבואו מוכנים, תרגלו מול המראה או מול המחשב. אם טעיתם, התבלבלתם, הדופק הכניע את היכולת שלכם להגיד "הי כולם, בא לי לספר לכם היום על הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות למען עצמכם" מה כבר יכול לקרות? המשיכו או נסו שוב. בקשו סליחה, נשמו עמוק ותתחילו שוב.

כשהדבר "הכי נורא" קורה, אתם תופתעו מאוד כמה אנשים יבינו ויהיו סובלניים למתח שאתם נמצאים בו.

6. לכו רגע לפייסבוק לקבל אהבה וחיזוקים

תקראו שוב ושוב את התגובות האוהבות שקיבלתם על פוסט שכתבתם. אנשים מעריכים אתכם, אוהבים אתכם וחושבים שאתם חכמים. ומה אתכם? למה אתם חושבים על עצמכם שאתם לא משהו?

ולגבי הפחד למות? אה, זה עבר לי.

כבר לא פוחדת מהמוות. יש לי מערכת יחסים שלמה איתו.

עקבו אחרי

מזי סולומון

מקימת האתר פרובינציה, סקרנית, חובבת מוזיקה ושטויות.
נשואה לאחד גבוה ומגדלת 2 בנים ובן. בדרך כלל מרוצה מהם.
אוהבת לכתוב, לפטפט ולהוביל אנשים להיות יותר טובים לעצמם ולאחרים, אם בא להם.
מומחית באסטרטגית תוכן ומאמינה שאנשים עושים עסקים עם אנשים שהם מתחברים אליהם.
מקיימת פגישות פיצוח חד פעמיות שמאפשרות לראות את הנתיב האישי שלכם יותר ברור. אני שיניתי את חיי לחלוטין בחיפוש אחר אושר שמחה ואהבה ומשימת חיי היא לעזור לאחרים לעשות את השינוי שהם צריכים כדי להיות מאושרים.
אני מתלהבת, אופטימית ובעלת קול פנימי שהיא חתכת נודניקית שאין לתאר (:
עקבו אחרי