הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

בתוך תהליך של שיווק עצמי כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו נתקע במקום שהכי קשה לו. המקום הזה שונה עבור כל אחד מאיתנו, אבל אם נשים לב נוכל להבחין שאנחנו תמיד נתקעים על אותה נקודה שמפעילה מנגנון פנימי של פחד, הימנעות או מאבק פנימי אחר.

בשבילי למשל, הכתיבה היא החלק הקל. גם החשיפה של מערכת היחסים שלי עם עצמי כפי שהיא עוברת בפוסטים שלי היא לא מסובכת מדי. החלק הקשה יותר, מגיע כשאני מתבקשת להגדיל את מעגלי החשיפה שלי. ובאופן ספיציפי יותר, לבקש מאנשים לקרוא את מה שאני כותבת. ואם ממש נדייק – לבקש מאנשים שאני לא מכירה חברות בפייסבוק.

מה כל כך קשה בלבקש מאנשים חברות בפייסבוק? יש לי כמה תשובות לשאלה הזאת, כל אחת מהן יורדת "קומה" בחשיפה של המנגנון שמפעיל אותה:

"אל תחשבו שאני רק מוכרת לכם"

אני כותבת מתוך ייעוד, מתוך התחושה שיש לי משהו לתת לעולם ושהכתיבה היא דרך טובה להגיע עם המסר שלי להרבה אנשים. אבל אני גם כותבת כדי להתפרנס, כדי שיותר אנשים ישמעו את הקול שלי ואולי יבחרו בי בתור המאמנת שלהם. שתי הכוונות כרוכות אחת בשנייה, אבל הכי קשה לי שיחשבו שאני כאן רק כדי "למכור". מה קשה בזה? הנה עוד –

"אל תיראו שאני תלוייה בכם"

זה מקום רגיש שמפחד להיתפס על חם. כדי להתפרנס, אני צריכה מתאמנים. כדי שיגיעו מתאמנים אני צריכה יותר חשיפה. בשביל יותר חשיפה אני צריכה מעגל חברים גדול בפייסבוק. כשאני מבקשת חברות ממישהו שאני לא מכירה אני לפעמים מרגישה שאני אומרת "אני לא יכולה לממש את הייעוד שלי כאן בלעדיך. בלי שתסכים להיות חבר שלי בפייסבוק". זה מקום פגיע שלא ממש נעים לשהות בו, והוא מפחד גם ממה שיכול להגיע אחר כך –

"אל תפרצו לי את הגבולות"

הה, כאן הגענו באמת לקומה התחתונה. לפחד העמוק ביותר שמניע אצלי את הקושי וההימנעות. כשאני מבקשת ממישהו להיות חבר שלי בפייסבוק אני מרגישה שאני חוצה איזשהוא גבול, חודרת לפרטיות שלו, מגיעה עד לחשבון הפייסבוק הפרטי שלו בלי שהוא נתן לי רשות. וכך, כשאני ממוססת את הגבול ביני לבינו, מה בעצם אני מזמינה אותו לעשות? להיות? מה יקרה כשהוא יתחיל להגיב לדברים שאני כותבת ועד כמה זה יהיה משהו נעים בשבילי? וגם – מה יקרה אצלי בפנים כשיהיו לי המון חברים בפייסבוק שאני לא מכירה? והמון תגובות? והמון פניות? כמה מעצמי אני רוצה לתת, ועל כמה לשמור?

ככה, בתהליך ששואל פעם אחרי פעם "מה קשה בזה" הגעתי ללב העניין. הנושא שמבקש תשומת לב, שמבקש חקירה וגם הגנה. הגבולות שלי מרגישים פרוצים כשאני מבקשת חברות מאנשים שאני לא מכירה בפייסבוק. ולכן הנושא הבא לעבודה צריך להיות אל מול מי מתממשקים הגבולות שאני רוצה לשמור, ומה ייאפשר לי לי להגן עליהם.

זוהי גם העבודה באימון. היא חותרת אל לב העניין, ומביטה לו בעיניים. לפעמים, זו כל העבודה שצריך לעשות, והעניין נפתר רק מעצם ההכרה בו. ולפעמים מהמקום הזה יוצאים למסע.

מבטיחה לעדכן, ובינתיים, מוזמנים להיות חברים שלי בפייסבוק 🙂

אילת סיון

אילת סיון

אילת סיון

מאמנת אישית מוסמכת, מלווה מוסמכת בהתמקדות, יועצת אסטרטגית בדימוס והיד עוד נטוייה
אילת סיון