הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

זה קורה לכולנו.

לפעמים את חוזרת מהעבודה מותשת רק כדי לגלות שיש עוד הר משימות להשלים, ילדים שצריכים עזרה בשיעורים, הסעות לחוגים ולחברים וכל מה שאת רוצה זה לצעוק: "מתי תורי לנוח?"

אנחנו מתעייפות, בעיקר כשמגיעות לסוף יום העבודה ומגיעות הביתה אבל אולי זאת לא רק העייפות הפיזית ששינה או מנוחה יכולה לפתור אלא עייפות מסוג אחר. עייפות שמגיעה מתחושה של מאמץ לשווא. מאמץ שאנחנו עושות שלא זוכות להכרה. התחושה היא שלא רואים אותנו בכלל.

את מכירה את זה.

לא רואים אותי!

העניין הוא לא בהכרח שלא רואים אותנו, אלא שאנחנו לא רואות את עצמנו.

וכשאת חוזרת הביתה לתחושה של "לא רואים אותי!"

לפני שאת משתוללת מכעס ונוזפת בכולם שלא הרימו, לא עשו, לא ראו כמה התאמצת.

אני מציעה שתתחילי בלראות את עצמך.

האם הבטת לאחרונה במראה?

האם הערכת את העובדה שהתלבשת יפה או שהשיער שלך הסתדר היום?

מתי בפעם האחרונה אמרת לעצמך "כל הכבוד לי"?

איך את מפנקת את עצמך?

האם את יודעת לבקש?

תבדקי עם עצמך קודם כל, האם את יודעת לבקש לעצמך פינוק? מה פינוק מבחינתך.

התחילי מהדברים הקטנים: קפה, חצי שעה עם עצמך, מקלחת ארוכה ומפנקת.

כשתתרגלי לתת לעצמך רשות להתפנק, תוכלי גם לבחון את השיח שאת מנהלת עם עצמך.

האם יוצא לך להגיד לעצמך מילים קשות, ביקורתיות, מקטינות, מבאסות או שיפוטיות?

האם היית אומרת את המילים הללו לילדה קטנה?

אני מניחה שלא, למרות שאני פוגשת לא מעט נשים בקליניקה שמספרות לי על שיחות קשות עם עצמן.

גם מילים תמימות לכאורה: "איזה אהבלה אני" שנאמרות בחיוך חמוץ, פוגעות בנו. כן.

אז שמרי על הפה של העצמי הנוזפת בעצמך, והחליטי לוותר על שיחות קשות עם עצמך ובחרי להתייחס לעצמך בחמלה.

כדאי שתאמרי לעצמך מילים טובות

אמרי לעצמך: "איזה יופי אני נראית היום"

"למרות כל השיבושים, עדיין הספקתי לעשות מה שתכננתי. כל הכבוד לי"

לא רואים אותך? היי את זו שרואה את עצמך.

איך עושים את זה? מתרגלים.

כשאנחנו לא רגילות לפרגן לעצמנו אלא לאחרים, כשאנחנו רגילות להיות בסוף ומתעקשות לספק את הצרכים של כל בני המשפחה לפני הצרכים שלנו, אנחנו עייפות ממאמץ מהמשא שאנחנו בחרנו לסחוב על עצמנו.

אז אם ברור שאנחנו עושות את זה לעצמנו, מה השלב הבא? איך מפסיקים?

כדי להפסיק את השיח המקטין שבראש, כדאי ללמד את עצמנו לראות את המחשבות. זהו תהליך חשוב ומשחרר. יש שיטות שמסייעות לנו להפחית את הקצב, התדירות והעוצמה של השיחות הלא פשוטות האלה. אני יכולה לספר לכן שכשלומדים איך לעשות את זה, יש רוגע, שחרור.

כדי להפסיק להגיד לעצמנו שאנחנו לא מספיק טובות, חכמות, יפות ומוכשרות, יש צורך לחשוב מחשבות אחרות, לומר מילים אחרות. ללמוד שיטות שיובילו אותנו לראות את עצמנו ואת כל העוצמות והכשרונות שיש בתוכנו.


מציעה לך להתחיל לראות את עצמך עכשיו, יחד איתי. לגלות את היכולות שלך לשנות את ההרגלים המחשבתיים שמעייפים אותך, שמובילים אותך לתחושה של מאמץ ותסכול.

את נאחזת ברצון העז שמשהו יקרה,  אם… ואז… אהיה יותר… אותך מהיכולת לראות באמת, לחוות, להוקיר את מה שכבר קיים.

הסרטון הבא יעזור לך לראות את עצמך. הקלטתי עבורך קטע של כ- 12 דקות. ההדרכה שלי תוביל אותך לעצמך, תאפשר לך לראות ולהעריך את עצמך כדי להרגיש יותר טוב. 

תרגיל תודה יומי מחולל ניסים

מזמינה אותך לקחת זמן לעצמך של 10 דקות מדי יום ולכתוב

על מה את מודה לעצמך,

על מה את באמת, בהתכוונות גדולה מוקירה תודה בחייך.

התמדה בתרגיל זה עובדת על התודעה ומייצרת תנועה חדשה של שינוי.

מתוך מקום כזה אפשר ליצור את השינויים.

שינוי יכול להגיע ממקום של רגיעה, לא ממקום של לחץ, אני מודה שגם לי לקח זמן להכיר בגדולותו של התרגיל הכל כך פשוט הזה. אבל הוא מחולל ניסים!!!! מנסיון אישי שלי וכמובן עם הלקוחות שלי.

התמדה בתרגילים מאפשרות לך לחוות יותר זרימה, חיות, שמחה. תוכלי ליצור את הניסים שלך, ולהתחיל תנועה של קבלה בחייך

שיהיה שבוע נפלא בו תוכלי לראות את כל הטוב.

מזמינה אותך לקבוצת הפייסבוק  לקבל עוד מידע ולהכיר עוד נשים כמוך. 

באהבה ממני,

ענת.

ענת ינוס

ענת ינוס

מזמינה אותך לקבל עוד כלים ודרכים להפחית את הסבל בחייך,
להביא ריפוי ואהבה למערכות היחסים שלך,
לחוות יותר זרימה, חיות, שמחה ליצור את הניסים שלך, ולהתחיל תנועה של קבלה בחייך.
בואי לפגישה ממוקדת
תחווי את הטכניקה מעולם ה-NLP שתעזור לך להתחיל תנועה אחרת בחייך .
ענת ינוס