הרשמה
סיסמתך תשלח אליך בדואר אלקטרוני

8 בעקבות אחד

קראתי מאמר שהתחיל בשאלה: מי הם ה-8 שלך? את מי היית רוצה סביבך בדקות החיים האחרונות שלך? לא להיבהל זה לא פוסט על מוות. המאמר הניח הנחת עבודה שביומנו האחרון, ממש ברגעים האחרונים שלנו יהיה מקום סביב המיטה לכ-8 אנשים. אז מי ה-8 שלך? זו שאלה שגרמה לי לחשוב מי הם ה-8 שלי? מי הייתי רוצה סביבי ברגעים האחרונים? אבל היי, למה לחכות לרגעים האחרונים, חשבתי לעצמי, למה לא לשאול את עצמי עכשיו מי השמיניה שלי? ולמה רק לשאול תיאורטית כתרגיל מחשבתי? מה אני עושה בכדי לעבוד על מערכות היחסים החשובות של חיי? שאלות משמעותיות מאד עבורי. גם עבורכן. (אני כותב גם לכם אל תדאגו)

מערכות יחסים הן אולי המפתח הכי חשוב לבריאות ולאושר שלנו. הגיוני נכון? יש לכן מושג מי מסכים עם הטענה הזו? פסיכאטרים, פסיכולוגים, חוקרי אושר למיניהם, חכמי ZEN והכי חשוב אשתי. למה אני שואל אותך את השאלה הזו? כי חשיבה מעמיקה על השאלה הזו יכולה לתת תובנות ומוטיבציה לתעדוף מערכות היחסים בחיינו. אולי השאלה האמיתית פה היא לא מי ה-8 שלך ברגעים האחרונים? אלא מה אנחנו עושים כדי לטפח יחסים אלה כאן ועכשיו? היחסים עם ה-8 אנשים הכי חשובים לנו בחיים. אם נטפח מערכות יחסים אלה כאן ועכשיו נחיה כאנשים מאושרים ולא נצטרך לחכות לסוף בכדי למות מאושרים.

המחקר הכי חשוב על אושר ובריאות

מה עושה אותנו מאושרים? איך נדע? מה אם נוכל לצפות בחיים שלמים כשהם מתרחשים במשך הזמן? מה אם נוכל לחקור אנשים מהזמן שהם בשנות ה-20 שלהם ועד סוף חייהם כדי לראות מה באמת עושה אנשים מאושרים ובריאים?

יש לי חדשות טובות בשבילכם. כבר עשו את זה. מחקר ארוך טווח שנעשה בהרווארד על התפתחות חיים של אנשים בוגרים הוא ככל הנראה המחקר הארוך ביותר של חיים בוגרים שאי פעם נעשה.  במשך 75 שנה, המחקר עוקב אחרי החיים של 724 גברים, שנה אחרי שנה, הם נשאלים על העבודה, חיי הבית , והבריאות שלהם. המחקר נעשה בבית הספר לרפואה של הרווארד והוא בדק שתי קבוצות גברים: קבוצה של בוגרי הרווארד רובם בני המעמד הבינוני גבוה של בוסטון וקבוצה של צעירים מהשכונות העניות של בוסטון.

מחקרים מסוג זה הם מאד נדירים,  כמעט כל הפרוייקטים מהסוג הזה מתפרקים תוך עשור מפני שיותר מדי אנשים נושרים מהמחקר, או שהמימון למחקר נגמר, או שהחוקרים מאבדים עניין או מתים. באמצעות שילוב של מזל וההתמדה של מספר דורות של חוקרים, המחקר הזה שרד. בערך 60 מ 724 הגברים המקוריים עדיין חיים כיום, עדיין משתתפים במחקר, רובם בשנות ה 90 לחייהם.  החוקרים התחילו בשנים האחרונות לחקור את יותר מ 2,000 הילדים של אותם אנשים. רוברט ולדינגר הוא המנהל הרביעי של המחקר.

אני ממליץ בחום על ההרצאה שלו כאן >>>

על מנת לקבל את התמונה הברורה והמלאה ביותר של חייהם החוקרים לא רק שלחו שאלונים לנבדקים אלא גם חקרו אותם אצלם בסלון. הם עיינו בתיקים הרפואיים שלהם, לקחו מהם דם, סרקו את מוחם ודיברו עם ילדיהם. הם הקליטו אותם מדברים עם נשותיהם בנוגע לדאגות הכי עמוקות שלהם. לפני בערך עשור, הם שאלו את הנשים אם הן יצטרפו למחקר, רבות מהנשים אמרו, "אתם יודעים, הגיע הזמן." אז מה הלקחים והתובנות שנלמדו מהמחקר הזה בנוגע למערכות יחסים?

תובנות מהמחקר – בדידות הורגת

יחסים חברתיים באמת טובים לנו, בדידות הורגת. מסתבר שאנשים שמחוברים חברתית יותר למשפחה, לחברים, לקהילה, מאושרים יותר, הם בריאים יותר פיזית, וחיים יותר מאנשים בודדים. חווית הבדידות היא רעל. כשאתה בודד אתה פחות מאושר, הבריאות מדרדרת מוקדם יותר. תוחלת החיים של אנשים בודדים קצרה יותר.  החלק העצוב של תובנה זו שבכל רגע נתון בחברה המודרנית, לפחות זו המערבית שבה אנחנו חיים, 1 מתוך 5 מדוח כי הוא בודד.

התובנה השניה הגדולה היא שזה לא רק מספר החברים שיש לכם, וזה לא אם אתם במערכת יחסים יחסים מחייבת או לא, אלא זו איכות היחסים הקרובים שלכם שחשובה. מסתבר שחיים עמוסי קונפליקטים זה רע לבריאות שלנו. החוקרים מספרים שהם הביטו על הגברים בשנות ה-50 לחייהם לפני כ-30 שנה וניסו לנבא מי יהפוך לבן 80 שמח ובריא ומי לא. הם גילו כי לא מצב שריר הלב או רמת הכולסטרול הם הפרמטרים החשובים אלא מידת שביעות הרצון מהיחסים עם הקרובים בכל מעגלי החיים. האנשים שהיו הכי מרוצים מהיחסים שלהם בגיל 50 היו הכי בריאים בגיל 80. עושה רושם כי יחסים טובים וקרובים חוצצים בינינו לבין כמה מהקליעים והחיצים של ההזדקנות.

התובנה השלישית בנוגע ליחסים והבריאות שלנו הוא שיחסים טובים לא מגינים רק על הגוף שלנו, הם מגינים גם על מוחנו. מסתבר שלהיות ביחסים בטוחים וקרובים לאדם אחר זה מגן,  האנשים שביחסים בהם הם מרגישים שהם באמת יכולים לסמוך על האדם האחר בזמני צורך,  הם האנשים שהזכרונות של האנשים האלה נשארים חדים לזמן רב יותר. זו לא צריכה להיות נסיעה חלקה ללא מהמורות. כמה מזוגות בני השמונים במחקר יכלו להתווכח אחד עם השני כל היום, אבל כל עוד הם הרגישו שהם יוכלו לסמוך על האחר כשנהיה קשה יותר, הוויכוחים האלו לא היו השפעה שלילית על בריאותם ואושרם.

אז מה איתך? איך היית מסכם את מערכות היחסים החשובות של חייך?  אל תענו על השאלה הזו, זו מלכודת. אתם לא בשלב של לסכם את מערכות היחסים שלכן, אתם לא גוססים. עכשיו סיימו את הקריאה ולכו לעשות משהו כיפי ומשמעותי עם מישהו/י שחשוב לכם/ן. לכו לעבוד על מערכות היחסים המשמעותיות של חייכם.

עוד תובנות מעניינות מהמחקר

  • הצלחה כלכלית קשורה יותר למידת החום במערכת יחסים זוגית ופחות קשורה לאינטליגנציה.
  • אנשים בעלי השקפת עולם ליברלית פעילים בגיל מאוחר יותר בהשוואה לאנשים בעלי השקפת עולם שמרנית.
  • לאופי היחסים של גברים עם אמם יש השפעה ארוכת טווח על בריאותם.
  • גברים שהיו להם יחסים חמים עם אביהם, נטולי קונפליקטים נהנו יותר מחופשות שלהם, סבלו פחות מחרדות, ודיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם בגיל 75.

אנקדוטה לסיום

בין המשתתפים במחקר היה  ג'ון פ קנדי הנשיא האמריקאי המנוח. בין הנבדקים היו 4 גברים שהיו מועמדים לקונגרס, ואחד שהיה בקבינט הנשיאותי. עוד על המחקר תוכלו ללמוד מחקר הרווארד

רמי יולזרי

מומחה לסקרים ומחקרי שוק (מרביץ לנתונים), יזם חברתי, אב ל-3, רץ למרחקים ארוכים, מתמודד עם פוסט טראומה מאז שאני זוכר את עצמי, אחראי על הכביסה בבית וצלם חובב של מבנים נטושים ועזובה אורבנית. לא בהכרח בסדר זה.